מדורים נוספים
	שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2049
	ליישם ולא רק לדבר
	חדש על המדף
	דוגמה ראשונה למצווה שהיא 'חוקה'
	נדב ואביהוא
	כשהלב אינו מניח
	להתכוון ולזעוק באמת!
	פשוט לאהוב יהודים
	נס המעבר פתח את הכיס
	רציתי לשאול
	חמץ אחרי הפסח
	"לא להבין ולהוסיף להאמין"

העיתונאי וחוקר השואה, שכתב וערך כ-25 ספרים על השואה, חוזר לדין תורה המצמרר באושוויץ, מדבר על כוח האמונה של הניצולים ומסביר מהי הטעות הגדולה ביותר באשר לשואה

תעודת זהות. איתמר לוין, עיתונאי וחוקר שואה (61). חיבר וערך יותר מ-25 ספרים על השואה, ובהם על ורשה, אושוויץ, ועידת ואנזה, שוד הרכוש היהודי ועמידה רוחנית. זוכה פרס בוכמן של 'יד ושם'. התחיל לעסוק בשואה במהלך עבודתו העיתונאית. ספרו האחרון יצא לפני זמן קצר: 'תהום יסובבני'.

"זיכרון השואה לצערנו אינו מוטמע בדור הצעיר". איתמר לוין

סוד. לא אחת אני נשאל בהרצאותיי מהו הסוד היהודי שהצליח לשמר אמונה ואנושיות בתוך התופת האיומה ביותר. התשובה הטבעית שלי היא: קטונתי, באמת קטונתי. מקריאה של אין-ספור חומרים ומתחקיר של אישים רבים עולה תמונה שאנשים שהייתה להם אמונה החזיקו מעמד יותר. ברגעי משבר, וכל שכן במאורע כמו השואה, לאמונה הייתה השפעה על החוסן האישי. למי שהייתה יותר אמונה, הייתה גם סיבה לחיות, לשרוד ולספר.

ספרים. במרוצת השנים הוצאתי ספרים רבים העוסקים בזיכרון השואה – מהמאבק להשבת רכוש יהודי אירופה ועד חיסול הקהילות היהודיות במדינות ערב, מרד גטו ורשה, השואה וזיכרונה במבט דתי ועוד. קשה לי להצביע על הספר האהוב עליי, כי זה כמו לשאול הורה איזה ילד הוא אוהב יותר מכול.

עקידה. קראתי אלפי סיפורים על השואה, ויש אחד ומיוחד, שאני נוהג לספר, כי הוא מציג את ההתמודדות האמונית הבלתי-נתפסת במחנות ההשמדה. זה היה דין תורה מצמרר שערך הרב צבי-הירש מייזליש, ששימש רב בגליציה ובהונגריה. בשנת תש"ה אספו הנאצים אלף נערים, הכניסו אותם לסגר והיה ברור לכולם שלמחרת יירצחו. ערב לפני בא אל הרב מייזליש אביו של אחד הנערים ובפיו שאלה קשה: ביכולתו לפדות את בנו היחיד שנמצא בידי הנאצים, בעזרת שוחד לאחד השומרים, אבל במקומו יצטרך להיכנס נער אחר. הרב ענה לו שאין ביכולתו לענות, וזו שאלה לסנהדרין ולא לרב באושוויץ. האב, בדמעות, אמר לרב שהוא מבין שאין ביכולתו להתיר את המעשה, והמשמעות היא שעליו למסור את בנו לעקידה כמו היהודי הראשון...

יהודים מתפללים בחג הסוכות תש"ב בגטו לודז' (אוקטובר 1941)

טעות. הטעות הנפוצה הקשורה לזיכרון השואה היא השלכה אחורה. כשאומרים "איך היהודים לא הבינו שעומדים לרצוח אותם ולא נמלטו" – זו טעות. היהודים לא ידעו זאת בזמן אמת ולא חלמו שכך יהיה. הפקודה להשמדה ניתנה בקיץ תש"א (יוני 1941). גם אחרי שניתנה הוראת ההשמדה, עבר זמן עד שהנאצים התארגנו. הכול עדיין נשמר בסוד.

שאלות. זיכרון השואה לצערנו אינו מוטמע בדור הצעיר, וגם בציבור החרדי יש פערים גדולים להשלים. אין מה להתחמק משאלות האמונה שצפות, מאחר שגדולי התורה במרוצת השנים התייחסו לכך ובהרחבה. הרבי מקוצק אמר שמותר לשאול ומותר לחשוב. לרבי מליובאוויטש יש לא מעט תשובות מעמיקות, במכתבים ובתיעודים מפגישות אישיות, שעוסקות בשאלות האמונה והשואה.

תפילה בגטו ורשה, פולין, תשרי תש"א (אוקטובר 1940)

אמונה. יש לי מכר שלא עלינו נפטר לו ילד בן שלוש. זה היה נורא, והוא שאל שאלות, וכאב לו, והוסיף לדבוק באמונה בבורא עולם. מותר לא להבין – ולהוסיף להאמין. אנחנו לא מבינים כל מה שקורה בעולמנו.

לקרוא. כשצעיר נטול רקע על השואה שואל אותי איך להתחיל ללמוד את הנושא, אני אומר לו שקודם כול יתחיל לקרוא ואט-אט יעמיק. המציאות היא שכיום לרבים בדור הצעיר אין שום ידע, אפילו בסיסי, על האסון הנורא שפקד את עמנו.

לזכור. ספרי האחרון על השואה, 'תהום יסובבני', יצא ממש בעת האחרונה. המתעניינים בשואה, החוקרים אותה והלומדים ומלמדים אותה, עלולים לטבוע באוקיינוס המידע, עד כדי איבוד המקורות החשובים והמשמעותיים ביותר. בספר החדש ריכזתי את מיטב קטעי העדות, ההגות והספרות שנכתבו על השואה, במהלכה ואחריה, כ-150 יצירות שנכתבו מעליית הנאצים לשלטון ועד ימינו, כדי שהזיכרון יישאר חי ומשמעותי.