בפרשתנו התורה מציינת את סימניהם של בעלי-החיים המותרים באכילה, ומפרטת את שמותיהם של אחדים שיש בהם סימן טהרה אחד בלבד: "אֶת הַגָּמָל... וְאֶת הַשָּׁפָן... וְאֶת הָאַרְנֶבֶת". לאחר מכן התורה מציינת גם "וְאֶת הַחֲזִיר". בהמשך, על הפסוק "אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם", רש"י מפרש:
"דברים שהן גזירת המלך, שיצר הרע משיב עליהם: 'למה לנו לשומרן?', ואומות העולם משיבין עליהם, כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז וטהרת מי חטאת. לכך נאמר 'אני ה'', גזרתי עליכם, אי אתם רשאים ליפטר".
מובן שצריך ללמוד
דברי רש"י אלה דורשים ביאור. ראשית, כבר למדנו ש'חוקה' היא מצווה שאינה מובנת בשכל האנושי, ולשם מה נצרך רש"י לציין זאת שוב? שנית, מדוע רש"י מביא דוגמאות להמחשת המושג 'חוקותיי', ואילו על 'משפטיי' אין הוא מביא דוגמה כלל?
התשובה הפשוטה לכך שאין צורך בדוגמאות על ה'משפטים' היא, שאלה מצוות הגיוניות, המתבקשות מאליהן, כמו כיבוד אב ואם. באופן כללי, כל מצווה שהשכל מבין את התועלת שבקיומה, אינה זקוקה להסבר נרחב. כך גם באשר לכללות עשרת הדיברות או למצוות תלמוד תורה – ברור לאדם שכדי שלא יישאר בור, עליו ללמוד.
למה לא גמל?
חוקים הם סוג שונה, של מצוות שאינן מובנות בשכל, ולכן יש צורך בדוגמאות להבהרתן. הדוגמה הראשונה שרש"י מציין היא איסור אכילת חזיר. כאן עולה תמיהה: הלוא גם שאר בעלי-החיים הטמאים שנמנו לעיל כלולים באותו גדר איסור, ומדוע רש"י מציין את החזיר דווקא?
יתרה מזו, כפי שראינו, החזיר מופיע אחרון ברשימת בעלי-החיים שיש להם סימן טהרה אחד בלבד. ראוי היה שרש"י יציין כדוגמה את הגמל, המופיע ראשון! אמנם אפשר לתרץ שאכילת חזיר נפוצה מאכילת גמל, אך עדיין מצופה מרש"י להביא דוגמה התואמת את סדר המקרא.
מערכת עיכול דומה
התשובה טמונה בהלכה מיוחדת הקשורה לחזיר. בגמרא (תענית כא,ב. שולחן ערוך אורח חיים סי' קנו,ג) נאמר שאם פורצת מגֵפת דֶבֶר בחזירים גוזרים תענית, "מפני שמעיהם דומים לשל בני-אדם". כמו-כן על החזיר נאמר שהוא "פושט טלפיו לומר: ראו שאני טהור" (בהיותו מפריס פרסה), היינו שסימן הטהרה הוא דבר שהחזיר מתכבד בו.
הדמיון בין מערכת העיכול של החזיר לזו של בני-האדם וכמו-כן היותו בעל סימן טהרה שהוא מתכבד בו – היו אמורים להתירו לאכילה, ואין זה מובן בהיגיון מדוע אסרה התורה לאוכלו. נמצא שדווקא החזיר, יותר מבעלי-החיים שפורטו קודם לכן, משמש דוגמה מובהקת לאיסורים שהם בבחינת 'חוקה', מצווה על-שכלית, ולכן רש"י מציין אותו ראשון.
(תורת מנחם, כרך מט, עמ' 276) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
