שאלה: מה עושים כשעומדים באמצע תפילת שמונה-עשרה ונשמעת אזעקה?
תשובה: התורה מצווה: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". חובה על האדם לשמור על חייו ולהתרחק מכל סכנה. כאשר נשמעת אזעקה המתריעה על טיל מתקרב, יש להתפנות מייד למקום מוגן הקרוב ביותר.
חז״ל מלמדים שאין לאדם להעמיד את עצמו במצב של סכנה ולהסתמך על נס. אמנם יש מצבים שבהם החברה רגילה לקבל מידה מסוימת של סיכון, ועל כך נאמר הכלל "שומר פתאים ה׳" – כגון נסיעה ברכב או עיסוקים הכרוכים בסיכון מסוים. ואולם היתר זה חל רק על סכנה רחוקה שאינה מיידית. כאשר נשקפת סכנה ממשית וברורה – אין להסתמך על כלל זה.
ההלכה קובעת שאם אדם עומד באמצע תפילת שמונה-עשרה ונחש שאינו מסוכן מתקרב אליו – אין לו להפסיק בדיבור, אך מותר לו לזוז כדי להסיר את הנחש מעליו. ואולם אם מתקרב אליו עקרב או נחש ארסי המסכן חיים – מותר להפסיק אפילו באמצע התפילה ולעשות כל הנדרש כדי להינצל, ואף מותר לדבר לצורך הצלה. ואם דיבר באמצע ברכה – חוזר לתחילת אותה ברכה.
אזעקה המתריעה על טיל מתקרב היא בבחינת סכנה ממשית. לכן כאשר נשמעת אזעקה – יש להפסיק מייד את התפילה וללכת למקלט או למרחב מוגן. אם אפשר – ממשיכים שם את תפילת שמונה-עשרה מהמקום שבו עצרו.
אם ההפסקה (שמחמת אונס) נמשכה זמן שבו אפשר להתפלל את כל תפילת שמונה-עשרה מתחילתה ועד סופה – צריך לחזור לראש התפילה. אם לא – ממשיכים מהמקום שבו הפסיקו.
מקורות: גמ' שבת לב,א (ראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' שכט ס"ב וס"ג). ב"מ קיב,א. שו"ע אדה"ז או"ח סי' סה ס"א וסי' ק"ד ס"ב. ראה פלאות עדותיך ח"ב ע' 71. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
