שאלה: איך צריך להתפלל בבית כנסת שארון הקודש שלו לא נבנה לכיוון ירושלים?
תשובה: כאשר שלמה המלך בנה את בית המקדש אמר בתפילתו (מלכים-א ח,מד): "וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם... הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ". מכאן למדו חז"ל, שהמתפלל בחו"ל צריך לכוון את פניו לעבר ארץ ישראל; בארץ ישראל – לעבר ירושלים; בירושלים – לעבר בית המקדש, ובמקדש עצמו היו מתפללים לעבר קודש הקודשים. משמע מדברי הפוסקים, שיש לעשות זאת בַדיוק המְרבי.
אם הכיוון המדויק יוצא למזרח, אין לכוון כנגד זריחת השמש ממש (שלא להידמות לעובדי השמש), אלא להדרים מעט. יש מסבירים גם את הנוהג להתפלל בכותל המערבי לכיוון הכותל ולא לעבר מקום המקדש ממש, כדי שלא לכוון ל'כיפת הסלע'.
יש לקבוע את ארון הקודש, את הבימה ועמוד שליח הציבור בכיוון התפילה הנכון. במיוחד יש להקפיד שלא לקבוע את ארון הקודש בכיוון ההפוך.
אם ארון הקודש לא נבנה בכיוון הנכון, יש להתפלל לעבר הכיוון המדויק, אף שאינו לצד ארון הקודש (ואפילו אם הוא לצד שכנגדו). זאת, כאשר אפשר לכוון את הציבור כהלכה, או כשאדם מתפלל שם ביחיד. אך בשעה שציבור שלם אינו מתפלל לכיוון הנכון, ראוי שגם מי שיודע את הכיוון הנכון יתפלל לצד שהציבור מתפללים, אך יצדד את פניו לכיוון הנכון.
יש להביא בחשבון את כיוון התפילה כבר בשלבי הדיון בהקצאת שטח מתאים לבניית בתי כנסת וישיבות, כי לאחר מכן, הדוחק במקום והדרישה לניצול מלא של כל שטח, עלולים להקשות את בניית בית הכנסת בכיוון הנכון.
מקורות: ברכות ל,א. טושו"ע או"ח סי' צד ונו"כ. שו"ע אדה"ז שם ס"א-ג. איגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ, כרך יג עמ' צח. וראה 'משנת יוסף – הלכות בית הכנסת', סימן ה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
