מדורים נוספים
	שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2042
	למה מצוות עולות כסף?
	יש חדש
	מתכלית השפלות לקודש הקודשים
	הארון
	תרומה כנגד תמורה
	גבול ובלי גבול יחדיו
	מפיצים באהבה
	חלה מתל-אביב לאורוגוואי
	רציתי לשאול
	כיוון התפילה
	לבנות משכן במציאות מדומה

הרבי מגור הגיב בפליאה: "הרבי מבעלז יושב בתל-אביב, ולא עלה על דעתך להיכנס אליו?! סע לשם בהקדם האפשרי!"

"האם בכוונתך לבקר גם בתל-אביב?!", שאל הרבי מגור את החסיד, שבא אליו לביקור מהעיר מונטווידאו שבאורוגוואי.

ר' משה טרויבה היה חסיד גור שניצל מאימי השואה ומצא מפלט במדינת אורוגוואי שבדרום אמריקה. הוא קבע את מקום מושבו בעיר הבירה, מונטווידאו, הקים משפחה יפה וגידל את ילדיו בדרך הישר.

ה'בית ישראל' מגור. דאגה ליהודי בקצה העולם

מעת לעת היה בא לביקורים בארץ ישראל, להסתופף בצילו של רבו, ה'בית ישראל' מגור, רבי ישראל אלתר.

באחד מביקוריו בארץ, לקראת חג הפסח, נכנס ר' משה אל רבו, לקבל ברכת 'שלום'. להפתעתו שאל אותו הרבי אם בכוונתו לבקר בתל-אביב, והוא השיב בחיוב, שכן דודו התגורר בעיר. הרבי ביקש ממנו: "אנא גש לרחוב אחד העם 63. שם מתגורר הרבי מבעלז. היכנס אליו".

ר' משה יצא מחדרו של הרבי, אך בשל טרדותיו ומצוקת הזמן לא עלה בידו לבקר אצל הרבי מבעלז. כשהופיע שוב אצל ה'בית ישראל' שאלו הרבי אם ביקר אצל הרבי מבעלז. ר' משה השיב בשלילה. הרבי הגיב בפליאה: "הרבי מבעלז יושב בתל-אביב, ולא עלה על דעתך להיכנס אליו?! סע לשם בהקדם האפשרי!".

הרבי מבעלז

אחרי ששמע דברים ברורים כל-כך מיהר ר' משה לנסוע לתל-אביב ונכנס אל רבי אהרון מבעלז. הרבי האיר לו פנים ושאל היכן הוא מתגורר. "בעיר מונטווידאו", השיב ר' משה.

"יהודי ממונטווידאו!", הדגיש הרבי בחשיבות. "אנא היכנס אליי שוב אחר החג", ביקש.

בשובו לירושלים התעניין ה'בית ישראל' אצל ר' משה אם עשה כדבריו. ר' משה סיפר דברים כהווייתם, ורבו זירזו לעשות כפי שביקש ממנו הרבי מבעלז. ר' משה לא הבין את פשר הנחיצות להיכנס אל הרבי שנית, ותמה על דחיפות העניין, אך כחסיד נאמן לא הרהר אחר הצדיקים ועשה כפי שנצטווה, והלך לבקר אצל הרבי מבעלז אחרי השבת שלאחר החג.

בביקורו השני החל הרבי מבעלז לחקור אותו לפרטי פרטים על מקום מגוריו ועל הקהילה היהודית במונטווידאו. פתאום שאלו על יהודי מסוים שהתגורר בעירו, בעל איטליז.

ר' משה נחרד. מבוכה עלתה על פניו כשנאלץ לספר בצער על טיבו של האיש. "לדאבון הלב אין הוא משתייך לקהילת שומרי התורה ומצוות", השיב בזהירות. "יהודים יראי שמיים מדירים רגליהם מחנותו, שכן יצא לו שם בעיר של מי שמוכר נבלות וטרפות".

תגובתו של הרבי הייתה מפתיעה עוד יותר. אף-על-פי שר' משה אמר בפירוש כי האיש זר ומנוכר לדרך התורה והמצוות,  הושיט לו הרבי חלה אחת משתים-עשרה החלות שהונחו על שולחנו הטהור בשבת וביקש ממנו: "אנא הואל בטובך למסור ליהודי הזה בשליחותי את החלה הזאת".

נוסף עליה מסר לו הצדיק עוד שתי חלות, וביקש ממנו שבדרכו חזרה, כאשר יחנה באנטוורפן שבבלגיה, ימסור את החלות האלה בעבור שניים מחשובי החסידים בעיר.

עם שובו של ר' משה לביתו באורוגוואי לא בזבז זמן מיותר וניגש מייד למלא את שליחות הצדיק. בליבו שיער שהאיש לא ימצא עניין מיוחד בחלה שנשלחה אליו, ואולם את המשימה ביצע בשלמות.

הוא נקש על הדלת ונכנס אל הבית. ר' משה הניח את החלה לפני האיש ואמר לו קצרות: "הרבי מבעלז שלח את זה בשבילך".

ברגע שהזכיר את שמו של הרבי, חלף רעד באיש. דמעות החלו לזלוג על לחייו וקולו נשנק. רגשותיו סערו: "הרבי מבעלז בכבודו ובעצמו?! עדיין הוא זוכר אותי?!".

בין השניים התפתחה שיחה נרגשת. האיש סיפר כי בצעירותו היה חסיד נאמן, ונסע פעמים רבות לעיירה בעלז שבגליציה, לפקוד את חצרו של רבי אהרון. אך סערת המלחמה האיומה והאסונות שפקדו אותו ואת משפחתו ערערו את עולמו וגרמו לו לנטוש את דרך אבותיו. בייאושו פרק מעליו עול תורה ומצוות והרחיק לכת עד שגם הכשיל אחרים.

"חשבתי שנשכחתי, שאף אחד לא זוכר אותי", אמר בבכי נסער. כשהבין שזיכרונו לא מש מרבו, התעורר ליבו להיטיב את דרכיו.

לא ארכו הימים והשינוי החל ניכר בכל הליכותיו. הוא הכשיר את האטליז ופסק מלהכשיל יהודים בבשר שאינו כשר. בד בבד שינה בהדרגה את התנהלות ביתו, עד שכל משפחתו נעשתה שומרת תורה ומצוות. את ילדיו הכניס למוסדות לימוד תורניים, והללו גדלו ברבות השנים והיו ליהודים יראי שמיים.

(על-פי 'אור הצפון')