חסר החצי השני
"אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו" (שמות כה,י). אמות הארון היו שבורות, למען יידע התלמיד-חכם שאין הוא עצמו שלם, ולעולם חסר לו החצי השני: לרב חסר התלמיד ולתלמיד חסר הרב.
(עוללות אפרים)
משיגים מקצת
רמז ללומדי התורה שאי-אפשר להגיע לתכלית השלמות. כל השאיפה וההתאמצות הן להשיג מקצת אור האלוקים המתגלה בתורה; ושבירת הלב והענווה הן סמל לנושאי דגל התורה.
(רבי נתן אדלר)
במי התורה מתקיימת
אמות הארון היו שבורות באורכן, ברוחבן ובקומתן, ואילו אמות השולחן לא היו שבורות באורכן וברוחבן. רמז שאין התורה מתקיימת אלא במי שמשבר עצמו עליה.
(אמרות ה׳)
תוכו כברו
"מבית ומחוץ תצפנו" (שמות כה,יא). על האדם להיזהר שיהיה תוכו כברו – "מבית ומחוץ".
(רבי אלימלך מליז'נסק)
תמיכה גם 'שלא לשמה'
״ועשית בדי עצי שיטים וציפית אותם זהב״ (שמות כה,יג). לא נאמר 'זהב טהור', כמו שנאמר בארון עצמו. כי הארון, שהוא סמל לתלמיד-חכם, צריך להיות זהב טהור, בלי שום פנייה ופגם, אלא כולו לשמה. ואולם הבדים רומזים למחזיקי התורה, לתומכיה, וכאן אפשר אפילו שלא לשמה. אף כשאינם זהב טהור רצויים הם לפני המקום. כי סוף-סוף מהנה הוא את התלמיד-חכם, תומך בלומדי התורה ועוזר להפצתה.
(נחלת צבי)
מוכנים ליציאה
״בטבעות הארון יהיו הבדים, לא יסורו ממנו״ (שמות כה,טו). נצטווינו לבל נסיר בדי הארון ממנו, פן נהיה צריכים לצאת עם הארון לשום מקום במהירות, ואולי מתוך הטרדה והחיפזון לא נבדוק יפה להיות בדים חזקים כל הצורך... אבל בהיותם בו מוכנים לעולם ולא יסורו ממנו, יעשו אותן חזקות.
(ספר החינוך)
לצאת להפיץ
אדם הלומד תורה משול לארון, שבו ניתנו הלוחות. אך בלי הבט על גודל מסירותו של הלומד ללימודו, חייב הוא להיות מוכן תמיד לצאת ולהביא את התורה לכל אחד ואחד מישראל, בכל עת ובכל מקום שיהא צורך בכך, ובמהירות.
(הרבי מליובאוויטש)
במחיצת הלומדים
מפני שנשאו את הארון בבדים, נתקדשו הבדים בקדושתו וזכו שיהיו תמיד יחדיו, אף בזמן שאין צורך בהם. כן הוא במחזיקי תורה, מכיוון שהחזיקו תלמידי-חכמים בחייהם, זכו להיות במחיצתם לעולם ועד.
(חפץ חיים) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
