עם הרב משה פלס
משלוחי חב"ד באשקלון
מה עומד מאחורי התפיסה שצעירים בתקופת לימודיהם לא יעסקו במחשבה על מקצועם בעתיד?
רכישת מקצוע היא בהחלט דבר חשוב וחיוני. הגמרא אומרת (קידושין כט,א): "כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות" (גזל). ואולם העיסוק בזה בימי הנעורים אינו מועיל ואף מזיק.
הדבר החשוב ביותר בגיל הזה הוא לעצב את האישיות, את עולם הערכים ואת השקפות העולם. זה תפקידו העיקרי של המוסד החינוכי – לחנך את האדם הצעיר. וכשמדובר בנו, היהודים, תפקידו העיקרי של המוסד החינוכי הוא לבנות את הזהות היהודית, שהנער יהיה יהודי שורשי, שהיהדות ספוגה בכל נימי נפשו.
כדי להשיג יעד זה יש להתמקד בו, ולא להציב מולו יעדים אחרים, שעלולים להתחרות על תשומת ליבו של הצעיר. אם הנער יחלום על עתידו כאיש הייטק, כעורך דין או כרופא, הוא יתמקד פחות במשמעות היותו יהודי, הדבק בבורא העולם על-ידי התורה ומצוותיה.
ידע מקצועי אפשר לקנות גם בגיל מבוגר יותר. כמו-כן, רוב המועסקים במשק אינם עובדים בתחום שאותו למדו ובו השקיעו בגיל העשרה. ממילא העיסוק בזה גם אינו מוביל לתכלית מעשית.
הרבי מליובאוויטש מפרש כך (לקוטי שיחות כרך א, עמ' 111) את גזירת פרעה "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ": היאור היה מקור הפרנסה של מצרים. משום כך הוא נהפך ל'אליל' מצרי. השלכת ילדי ישראל ל'יאור' מבטאת את השאיפה להפוך את מקור הפרנסה ל'אליל', שאותו הילדים יעריצו.
סדר העדיפויות שלנו צריך להיות הפוך – קודם כול לבסס את הזהות היהודית של ילדינו, ואז בבוא העת גם יצליחו למצוא בעזרת השם פרנסה טובה ובהרחבה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
