מהשפל עולים
״ועלה מן הארץ״ (שמות א,י). בשעה שישראל מגיעים לירידה התחתונה, משם הם עולים, כפי שנאמר: ״ועלה מן הארץ״. וזה שאמר דוד: ״שחה לעפר נפשנו, דבקה לארץ בטננו״, ובאותה שעה – ״קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך״.
(מדרש רבה)
מעינויים לריבוי
״וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ״ (שמות א,יב). המדרש אומר שככל שהתכוונו לענותם, כדי שלא יתרבו, כן הקב״ה הִפרה והִרבה אותם. לכן שבט לוי, שלא היה בכלל ״וכאשר יענו״, שלא שִעבדו אותם המצרים, לא היו בכלל ״כן ירבה וכן יפרוץ״, ומספר בניו היה פחות מכל השבטים.
(רמב״ן)
הבטחה לעתיד
לא כתוב "כאשר עינו אותו", אלא ״כאשר יענו״, בלשון עתיד. הכתוב מבטיח לנו כי לעולם, בשעה שיענו את בני ישראל, בסופו של חשבון יהיו תוצאות העינוי חיוביות. תמיד אחרי רדיפות ועינויים קשים אנו יוצאים מחוזקים ומחוסנים יותר.
(אורח חיים)
אור באפלה
״במחשכים הושיבני כמתי עולם, זה תלמודה של בבל״ (סנהדרין כד). בתקופה האפלה ביותר יצרנו את היצירה היותר מאירה של עמנו – התלמוד הבבלי. וכך בכל התקופות ובכל הזמנים.
(הרב חיים צימרמן)
מר לשכינה
״וימררו את חייהם״ (שמות א,יד). 'חייהם' – היינו השכינה הקדושה, שהיא חייהם ונשמתם של ישראל. גם לה מר, כביכול. שותה היא את כוס היגונים עם בניה, כמו שנאמר: ״עימו אנוכי בצרה״ ו"בכל צרתם לו צר״.
(של״ה)
שעבוד בתורה
"בעבודה קשה, בחומר ובלבנים, ובכל עבודה בשדה, את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך״ (שמות א,יד). 'בעבודה קשה' – זו קושיא; 'בחומר' – זה קל וחומר; 'ובלבנים' – זה ליבון הלכתא; 'ובכל עבודה בשדה' – זו ברייתא; 'את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך' – זה תיקו.
(זוהר)
לקראת גילויי העתיד
הזוהר מפרש ש'חייהם' הכוונה לתורה, שהיא חיינו. פירוש: בזמן הגלות אין בידינו הלכה ברורה, כי רוב דיני התורה שנויים במחלוקת; הללו מטהרים והללו מטמאים. כשם שעל-ידי מרירות גלות מצרים זכו ישראל למתיקות התורה במתן תורה, כן על-ידי ליבון הלכתא בגלות זו נזכה להתגלות פנימיות התורה לעתיד לבוא. גלות מצרים הייתה הכשרה למתן תורה, והגלות הנוכחית – לגילוי פנימיות התורה.
(תורה אור)
התורה מעורבת בחיים
"למה משה ואהרון תפריעו את העם ממעשיו, לכו לסבלותיכם" (שמות ה,ד). שיטת פרעה הייתה שרבנים ומנהיגים רוחניים צריכים לעסוק בענייני דת בלבד ולא להתערב בחיים הארציים. ואולם משה ואהרון ייצגו את עמדת היהדות, שהתורה אינה מצטמצמת לכותלי בית הכנסת ובית המדרש בלבד, אלא צריכה להנחות גם את חיי היום-יום.
(הרבי מליובאוויטש) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
