אופי העבדות של הגברים והנשים במצרים היה שונה. הגברים הועבדו "בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה". הם הועסקו בבניית הערים פיתום ורעמסס, "עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה", שהן "חזקות ובצורות לאוצר" (כפירוש רש"י).
לעומתם, הסבל של הנשים התבטא בעיקר בגזירת פרעה "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ", מכיוון שמטבע הדברים האימהות כואבות יותר את הרג עולליהן. אמנם נאמר בגמרא ש"היו מחליפין מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים", אך עיקר העבודה של הגברים הייתה בבניית הערים פיתום ורעמסס.
כסף בשביל עוד כסף
ההבדל בין הגברים לנשים מתבטא גם בחיי החירות, לאחר הגאולה ממצרים. עיסוקם המרכזי של הגברים הוא מחוץ לבית, בחרישה וזריעה בשדה, או בבניית בתים ושאר מלאכות הנעשות לצורכי הפרנסה. מטבע הדברים, התפקיד כרוך במשא ומתן וכו', ובמגע עם אנשים אחרים, ובהם גם לא-יהודים.
וגם כאן יש הבדל מהותי בין הגישה של פרעה לבין, להבדיל, דרכו של משה. פרעה דורש שיבנו ערים "חזקות ובצורות לאוצר". העיסוק בפרנסה נועד להרוויח עוד כסף, לצורך רכישת רהיטים וכדומה, כדי להתעשר ולשגשג.
השבת היא התכלית
לעומתו, משה מציב דרך אחרת: "תיקן להם את יום השבת לנוח" (שמות רבה א,כח). יום השבת הוא העיקר, שבת לה', ואילו ששת ימי המעשה אינם אלא אמצעי להגיע למנוחה ולשביתה של יום השבת. כך יש לראות את הדברים, ולא שהמנוחה בשבת נועדה לצבור כוח כדי להמשיך ולהתייגע ולהרוויח עוד כסף... גם בששת ימי המעשה עצמם, שעות העבודה נועדו בעבור אותה שעה או יותר שיהודי מקדיש לקב"ה, לתפילה וללימוד ולמצוות, שהיא בחינת 'שבת' בתוך ימי החול.
ואכן, הגישה של פרעה נכשלה, כדברי הגמרא (סוטה יא,א) שהמבנים שבנו קרסו, "ראשון ראשון מתרוסס... פי תהום בולעו". אם המטרה היחידה היא האוצרות הגשמיים – זה דבר שאין לו קיום.
השתעבדות לפרנסה
תפקידן של הנשים כ'בנות חורין' בא לידי ביטוי בבית, "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה" (תהילים מה,יד). הערך המרכזי בעבורן הוא לידת הילדים וגידולם. החירות שלהן מתבטאת באי־ציות לגזירת פרעה "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו" – פרעה רוצה שישקיעו את הילדים בתרבות המצרית, הסוגדת ל'יאור' הפרנסה.
הנשים מבינות את הסכנה שבגישת פרעה, הגורמת לאדם (אפילו ללא-יהודי) לאבד את כל מהותו כאדם, ולהיות משועבד לגמרי לענייני הפרנסה. הנשים אינן נשמעות לגזירת פרעה, אלא מעמידות בנים ובני בנים ש"כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'", ובאופן ש"הם (הילדים) הכירוהו תחילה", אפילו לפני נשיאי ישראל!
(תורת מנחם, כרך מג, עמ' 404) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
