שאלה: מה יעשה מי שחייב לבלוע תרופה ביום הצום?
תשובה: כל יהודי מעל גיל מצוות, איש או אישה, חייב בצום עשרה בטבת, שהוא מצוות עשה מדברי הנביאים.
ביום הזה, לפני 2450 שנה, החל נבוכדנצר מלך בבל במצור על ירושלים, מצור שהסתיים בחורבן בית המקדש הראשון. הצום נועד (כלשון הרמב"ם) "לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב".
גם אישה הרה או מיניקה צמה, אבל אם היא מרגישה חולשה (אפילו בחודשים הראשונים), וכל שכן חולה המוטל במיטה, אף שאין בו סכנה – אסור להם לצום. כמו-כן אדם חלש במיוחד או זקן, שיש חשש שהצום יגרום לו נזק ממשי – אל לו לצום.
מי שצריכים לאכול, וכמו-כן ילדים מתחת לגיל מצוות, שאסור להם לצום, לא יאכלו להנאתם, אלא כפי הצורך בלבד.
אדם בריא הזקוק לגלולה נגד כאב ראש וכדומה, מותר לו לבולעה בלי מים, כל עוד אין בתרופה עצמה טעם. אבל אם החיך עשוי ליהנות מטעם התרופה, יעטוף את הגלולה בנייר דק לפני בליעתה. אם אינו יכול לבולעה בלי מים, יערב במים דבר מר, כגון תמצית תה חזקה בלי סוכר, וישתה את המינימום ההכרחי בלבד.
מי ששכח את הצום ואכל או שתה, חייב להמשיך בצום.
הצום מתחיל בעלות השחר (ב-4:35 בבוקר), ומסתיים בצאת הכוכבים (17:13).
הובטחנו על-ידי הנביאים שבימות המשיח ייבטלו כל הצומות הללו וייהפכו "לששון ולשמחה ולמועדים טובים".
מקורות: זכריה ח,יט. יחזקאל כד,ב. רמב"ם הל' תעניות פ"ג ה"א-ד. שו"ע או"ח סי' תקנ ונו"כ (וראה נשמת אברהם שם), וסי' תקסח ס"א וסי"ב, ונו"כ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:09
זריחה: 6:14
