עם הרב משה-צבי הלפרין
מראשי איגוד צאצאי רבנו הזקן
אחרי גילוי החסידות על-ידי הבעש"ט ובהמשך על-ידי בעל התניא, האם המשמעות היא שבימינו אין עוד מגבלות על לימוד החסידות והפצתה?
אכן, כן. הבשורה הגדולה של חג הגאולה י"ט בכסלו היא שניתנה הרשות משמיים והוסרו כל המגבלות על לימוד חלק זה של התורה – פנימיות התורה, נשמתא דאורייתא. זו השמחה הגדולה וזה פשר האושר ותחושות הרוממות שממלאים יהודים בכל קצווי תבל בחג הגאולה.
אך מכיוון שעל כל דבר שבקדושה מתעוררים קשיים, ולעיתים הם אף מתלבשים בלבושים של 'קדושה', צריך לעיתים להבהיר דברים פשוטים: כל התורה היא מורשה לכל יהודי, ללא יוצא מן הכלל; והתורה ניתנה ללמוד וללמד.
אלא שלכל דבר עת וזמן. ובדיוק כשם שתינוק בן יומו שנופלת בחלקו ירושה גדולה ברור שעדיין אין הוא כשיר לנצל את כל הפוטנציאל של אותה ירושה, אבל בסופו של דבר ברור שזה יקרה, כן הוא באשר לתורה הקדושה, על כל חלקיה.
אכן היו שלבים במרוצת הדורות שבהם עדיין לא הגיעה העת לפתוח חלקים מאותה ירושה לפני כל יהודי, אך כאמור, לכול עת. במיוחד בימינו, ערב ביאת המשיח והגאולה השלמה, הרי אם לא עכשיו אימתי? זו הזכות שניתנה לנו לפתוח את המתנה ואת הירושה.
הגישה ששללה את לימוד פנימיות התורה בטענות כאלה ואחרות היא כבר נחלת העבר, וכיום הכול מודים בנחיצותה ובתועלת העצומה שהחסידות מעניקה לכל יהודי.
ברור שהלימוד צריך להיות מותאם לרמת ידיעותיו והבנתו של הלומד. מי שנמצא בתחילת הדרך בלימוד התורה בכלל, צריך גם בלימוד החסידות ללמוד עניינים קלים יותר. וכמו-כן הלימוד צריך להיות על-מנת לעשות. אבל חובה וזכות לכל אחד ואחד ללמוד חסידות. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
