הבעש"ט מפרש את הפסוק "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם" ש'היום' מכוּון לראש השנה. זו הברכה שהקב"ה מברך את עם ישראל לקראת ראש השנה, שאתם ניצבים, היינו קיימים ועומדים, וזוכים בדין.
מאחר שהתורה כותבת "כֻּלְּכֶם", ואף מוסיפה "אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ... וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ", מה הצורך לפרט את כל הסוגים שבעם ישראל – מ"רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם", "חֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ"? זאת ועוד, בזוהר נאמר שבראש השנה "כל ניצוצי נשמות ניצבים ומתעלים במקורם הראשון", היינו ש'ניצבים... כולכם' מתקיים במקום גבוה ונעלה כל-כך, שבו אין הבדל בין יהודי למשנהו, ואם כן מדוע מזכירים את כל הסוגים?
עיניים למטה ולב למעלה
שאלה זו קיימת בכל פעם שהתורה מציבה יעד עליון כלשהו, שאליו מובילים שלבי ביניים, אך היא מוסיפה ומציינת את השלבים הקודמים. לדוגמה, הציווי: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". מדריגת 'בכל מאודך' היא "בכל מידה ומידה שהוא מודד לך", ועל-פי החסידות זו עבודה שלמעלה מכל מדידה והגבלה. מדוע מי שהגיע ל'בכל מאודך' עדיין נזקק למדריגות 'בכל לבבך' ו'בכל נפשך', הנמוכות יותר?
העניין יובן על-פי מאמר חז"ל (יבמות קה,ב): "המתפלל צריך שייתן עיניו למטה וליבו למעלה". מבאר רבנו הזקן (תורה אור, מגילת אסתר צא,ב) ש'ליבו למעלה' היא תנועת ה'רצוא' בתפילה, כשהאדם נמשך לעלות ולהתאחד עם האלוקות, ואילו 'עיניו למטה' היא תנועת 'שוֹב', כשהוא כובש את ה'רצוא' וחוזר למלא את שליחותו בעולם הזה. מדוע חשוב ש'המתפלל' ייתן עיניו ל'שוב', דבר שצריך להתקיים אחרי התפילה?
חיבור תמידי
אלא שכדי שיהיה ה'שוֹב' כראוי – הירידה למילוי התפקיד לאחר ההתעלות לגבהים הרוחניים – חייב להיות חיבור תמידי עם המדריגות הנמוכות גם בעת העליות הרוחניות הגבוהות ביותר. לא די לציית לצורך ב'שוב', אלא נדרש קשר בלתי-פוסק עם הרבדים התחתונים, כדי שיהיה אפשר לרומם אותם לרוחניות הנשגבה.
לכן דרגת 'בכל מאודך' חייבת להיות קשורה עם 'בכל לבבך' ו'בכל נפשך', והמתפלל מוכרח להביט למטה בעת התפילה כדי להעלות את ה'מטה' למעלה. כך מדריגת 'כולכם' חייבת להיות קשורה עם הדרגות הנמוכות 'מחוטב עציך עד שואב מימיך', כדי להכליל אותן ב'כולכם'.
לדאוג לצרכים הגשמיים
יש כאן מסר שגם יהודי שהוא בחינת 'כולכם', צריך להתאים את השפעתו לצרכים של היהודים שלמטה ממנו. הוא שרוי בעולמות רוחניים, אבל המושפע זקוק עכשיו לעזרה גשמית, ועליו לתת לו סיוע גשמי. כך נהג הבעש"ט, שעל אף מדריגותיו הנעלות עסק בעזרה ליהודים בגשמיות.
וכאשר בני ישראל מתנהגים כך, אף הקב"ה נותן להם טוב נגלה ונראה, ושנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
(תורת מנחם, כרך פה, פרשת ניצבים-וילך) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
