עם הרב דוד צור
שליח חב"ד בהר נוף, ירושלים
התורה מזהירה שלא נחשוב כי "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". האם המשמעות היא שהכישורים והיכולות שלנו אינם רלוונטיים להצלחה?
אכן, יש פתגם שאם אלוקים רוצה, גם מטאטא יורה; אבל זה כבר נס על-טבעי, ורצון הבורא הוא שנתנהל בדרכי הטבע. אם צריך לצייר ציור, ייבחר למשימה אדם בעל כישרון ציור; ואם צריך לשיר לפני קהל, נחפש מי שניחן בקול ערב ובכישרון מוזיקלי.
עצם העובדה שיש לאדם כישורים ויכולות בתחומים מסוימים מוכיחה שעליו לנצלם לעבודת הבורא ולעשיית טוב בעולם, הן אם אלה כישורים שכליים הן אם מדובר בכישורים ביצועיים.
אלא שצריך לזכור כל הזמן כי הכישורים האלה הם כלים שניתנו לך ואינם שלך! הקב"ה הוא שהעניק לך אותם, והוא השולח את ברכתו להצליח בהם.
גישה כזאת גורמת לאדם שלא לערב שיקולים זרים בעבודתו, אלא לחיות בתודעה שהוא ממלא תפקיד חשוב ושליחות אלוקית, בכוחות המיוחדים שהוענקו לו.
למשל, מי שניחן בכישורים של נגינה או שירה, כשינצל אותם מתוך הכרה שכישורים אלה אינם שלו אלא מתת ה', לא יושפע מהערצת הקהל ולא ירגיש מורם מעם, אלא להפך, יחוש שהוא ממלא את תפקידו להביא שמחה וקירוב לבבות.
וכך תלמיד-חכם, היודע שהצלחתו בלימוד התורה היא מתנת שמיים, יעסוק בתורה בצניעות ובענווה, ואם מאן דהוא יעמידו על טעותו, לא יהיה קשה לו להודות בטעות ולקבל את ההערה באהבה.
ובעצם זה פסוק מפורש (דברים טו,ח): "וּבֵרַכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה", היינו, שברכתו של הקב"ה עוברת דרך "כל אשר תעשה", כי לכל אחד ואחת מאיתנו ניתנו כוחות מיוחדים, שאותם עלינו לנצל כראוי ולקבל בתוכם את הברכה האלוקית. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
