חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:47 זריחה: 5:47 א' באב התשפ"ו, 15/7/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ברכת המזון
מן המעיין

מדורים נוספים
שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2015
הסוד האמיתי של ההצלחה
חדש על המדף
הכול בא מלמעלה
ברכת המזון
בזכות הנגינה
כשיבוא נדע מה תפקידו
מפיצים באהבה
חלום מפעים שהתאַמֵת במלואו
רציתי לשאול
הוצאות על אבידה
"יש תרופה: חינוך למידות טובות"

מוצא פי

"לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" (דברים ח,ג). "לא על הלחם לבדו יחיה האדם" התורה נמשלה ללחם, והכתוב מלמדנו שהאדם אינו יכול לחיות מלימוד התורה בשכלו בלבד; אלא "כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם"  עליו להוציא בפיו את מה שהוא לומד, ככתוב "כי חיים הם למוצאיהם", ואמרו רז"ל "אל תקרי למוצאיהם אלא למוציאיהם בפה".

(לקוטי תורה)

כוונה יתרה

"ואכלת ושבעת, וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים ח,י). ברכת המזון צריכה כוונה יותר מתפילה, כי תפילה מדרבנן וברכת המזון מדאורייתא.

(המגיד ממזריטש)

הכרה אלוקית

לפלא בעיניי מדוע אין משיגים הכרה אלוקית מברכת המזון. הלוא אברהם אבינו פרסם אמונת ה' בעולם על-ידי שהיה מכניס אורחים ולאחר שהאכילם והשקם ורצו להודות לו, אמר להם: לא לי הברכה, אלא לאדון העולם, בורא הכול, וכך הכניסם תחת כנפי השכינה. נמצא שיפה כוחה של ברכת המזון להשגה אלוקית.

(רבי מנחם-מענדל מקוצק)

אפילו החמור מכיר

תמה אני שבעת האכילה עצמה אין משיגים דעת אלוקית, שהרי נאמר במפורש בפסוק: "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו". ואם חמור, שאין בו דעת, מכיר את בעליו בשעה שהוא מקבל את מזונו, בן-אדם לא כל שכן!

(חידושי הרי"ם)

אמונה בעת שובע

האמונה בה' צריכה להיות לא רק בשעת רעבון ודחק, אלא גם בעת שובע, בזמן שטוב לך, "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך".

(נר למאור)

הוראה לעשיר

עשיר גדול אחד נכנס אל המגיד ממזריטש. שאלו המגיד: מה אתה אוכל בכל יום? אמר לו: ממעט אני באכילה, ומסתפק בפת במלח. נזף בו המגיד וציווהו שיאכל בכל יום בשר וישתה יין, כדרך הגבירים. לאחר שהלך, שאלוהו התלמידים לטעם הדבר. אמר להם המגיד: אם יאכל בכל יום בשר וישתה יין, יידע שהעני זקוק לכל הפחות לפת במלח; אבל אם הוא עצמו אוכל כל יום פת במלח, יחשוב שהעני יכול לאכול אבנים.

אכילת שבת וחול

האכילה בימות החול עניינה 'בירור'. המאכל מחזק את האדם בעבודת ה' שלו, ועל-ידי כך הוא מתברר, מתעלה ונהפך בסופו של דבר לחלק מהאדם. לעומת זה, האכילה בשבת עניינה 'המשכה'. המאכל מתעלה לשורשו הנעלה משורש האדם. ועתה נמשכת ממנו חיות לאדם, בדרך של המשכה מלמעלה למטה.

(תורה אור)

צריך לבוש

שבת היא מעין עולם הבא, שאין בו אכילה ושתייה. ואף-על-פי-כן מצווה לענגה באכילה ובשתייה, ואסור להתענות בה. בשבת נאצל מלמעלה תענוג רוחני, אלא שאי-אפשר לקבל תענוג זה בלי לבוש גשמי, ולכן מצווה להלביש את התענוג במאכל ובמשתה.

(מאמרי אדמו"ר הזקן)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)