מדורים נוספים
	שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2015
	הסוד האמיתי של ההצלחה
	חדש על המדף
	הכול בא מלמעלה
	ברכת המזון
	בזכות הנגינה
	כשיבוא נדע מה תפקידו
	מפיצים באהבה
	חלום מפעים שהתאַמֵת במלואו
	רציתי לשאול
	הוצאות על אבידה
	"יש תרופה: חינוך למידות טובות"

הנוסחה של איש העסקים: "תשעים וחמישה אחוזים מזל וחמישה אחוזים שֵׂכֶל; ואילו יכולתי, הייתי מפחית עוד ממרכיב השֵׂכֶל ומוסיף למזל"

מה צריך לעשות יהודי מאמין כשהוא נדרש להתמודד עם אתגר כלשהו – לנסות לפתור את הבעיה בדרכים ארציות וטבעיות או להתפלל לקב"ה שיושיע אותו? יש הרואים סתירה בין שני צירי הפעולה האלה, אבל האמת היא שהיהדות מחייבת לשלבם זה בזה.

הנה, פרשת השבוע מזהירה מפני מצב שהאדם יְיַחֵס את הצלחתו לכוחו ולעוצם ידו, אלא עליו לזכור שהצלחתו באה מאת הקב"ה. אבל קודם לכן מתואר השפע שהאדם משיג: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ, וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ. וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן, וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה". ההצלחה הזאת לא נפלה לאדם מן השמיים, אלא הוא פעל להשגתה – בנה בתים, גידל עדרי בקר וצאן, עשה עסקים וצבר כסף וזהב.

אין שום פסול בעשייה זו. להפך, גם בפרשת 'והיה אם שמוע', הכלולה בפרשתנו, מתוארת עשייתו של האדם: "וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ". אין הוא יושב בחיבוק ידיים, אלא חורש וזורע, קוצר ואוסף, מטפח כרם ומגדל זיתים. זה סדר החיים בעבור רוב בני-האדם (חוץ מבעלי מדריגה רוחנית גבוהה, שיכולים לסמוך על הקב"ה בלי צורך לפעול בדרכי הטבע).

העשייה ככלי לברכה

אלא שעם כל העשייה האנושית אנו נדרשים לזכור שההצלחה עצמה באה מהקב"ה. האדם צריך לדעת שלא "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", אלא הברכה האלוקית היא שהנחילה לו שפע והצלחה: "וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹוקֶיךָ, כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל".

גם העולם העסקי מכיר במרכזיותה של הברכה השמימית בהצלחה. מספרים על אחד מאנשי העסקים המצליחים ביותר בעולם, ששאלו אותו מה סוד הצלחתו, והוא השיב: "תשעים וחמישה אחוזים מזל וחמישה אחוזים שֵׂכֶל; ואילו יכולתי, הייתי מפחית עוד ממרכיב השֵׂכֶל ומוסיף למזל". ומהו בעצם ה'מזל'? – זו הברכה האלוקית שבאה מלמעלה.

אדם יכול לעשות את כל הדברים הנכונים ולהיכשל, ויכול לעשות כל טעות אפשרית – ולהצליח. כי עם כל הכבוד לעשייה שלנו, אין היא אלא 'כלי' בלבד לקבלת הברכה האלוקית, אבל השפע עצמו תלוי ברצון ה'.

לכן לצד הפעילות הטבעית והארצית היהודי יודע שההצלחה עצמה תלויה בביטחון בקב"ה, בתפילה, בלימוד תורה, בקיום המצוות, במתן צדקה. כל אלה פותחים את צינורות השפע מלמעלה, ואז העשייה שלנו נוחלת הצלחה.

לעשות ולהאמין

וכאמור, האמונה אינה סותרת את ההתמודדות עם אתגרים בכלים רציונליים. אם יש בעיה רפואית – הולכים לרופא. כשיש בעיה כלכלית – פונים אל מומחה לפיננסים. כנגד אתגר ביטחוני צריך להצטייד בכלי נשק מתאימים ולתת מענה הגנתי או התקפי, כפי הנדרש.

אבל לצד כל אלה אין לייחס את ההצלחה לעצמנו, לכישורינו, לחוכמתנו, אלא עלינו לדעת שהיא ברכת שמיים. כשיהודי יוצא לפעולה מסוימת, הוא אומר שהוא מקווה לעשותה 'בעזרת ה'', וכשהוא מצליח בה, הוא מודה לקב"ה; כי בסופו של דבר הכול תלוי ברצון הבורא.

"ואספת דגנך". לחרוש, לזרוע ולקצור, ולדעת שהברכה באה מלמעלה