מעלתה של ארץ ישראל על מצרים מתוארת בפרשתנו בהיותה מקבלת את מימיה על-ידי גשם שיורד מן השמיים: "לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא... אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ... (אלא ארץ ישראל היא) אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת, לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם".
מה היתרון בהשקיה על-ידי גשם לעומת מצרים שמקבלת את מימיה מנהר הנילוס? אולי להפך, עדיף להישען על מקור מים קבוע ולא להיות תלויים בגשמים, שיכולים לרדת ויכולים להיעצר?
תלות בחסדי שמיים
התשובה היא שהתלות בגשמים מחזקת את האמונה בה', ואילו הסתמכות על מקור מים קבוע עלולה להשכיח את ריבון העולם ולדרדר את האדם לכפירה בקב"ה.
כאשר בני ישראל נכנסו לארץ ישראל, עיקר פרנסתם נשענה על עבודת האדמה, וממילא התלות בגשמים הייתה מוחלטת. מצב זה הזכיר להם כל הזמן שקיומם אינו תלוי בידי אדם אלא בחסדי שמיים, והדבר חיזק את אמונתם ואת דבקותם בתורה ובמצוותיה. וכפי שאמרו חז"ל (בראשית רבה יג,ט) על הפסוק "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" (דברים לב,ב) – "שברו בריות את עורפן, מייד מטר יורד".
התחזקות בעלייה לרגל
ואכן, הזיקה בין השפע הגשמי לעבודת ה' הייתה באה לידי ביטוי בזמן שבית המקדש היה קיים. בני ישראל היו עולים לרגל לירושלים, רואים שהכול עוסקים במלאכת שמיים ובעבודת ה', והדבר היה מעורר אותם להוסיף ביראת ה' ובלימוד התורה. כך התלות בירידת הגשמים הייתה מעוררת התחזקות באמונה ובקיום המצוות.
הדבר קשור לכללות מעלתה של ארץ ישראל, כנאמר בפרשתנו: "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". וכמוסבר בתורת החסידות, שבחוץ לארץ השפע מתלבש דרך שבעים השרים, ואילו בארץ ישראל בא השפע ישירות מהקב"ה.
הפרנסה ביד ה'
אמנם בית המקדש חרב ומפני חטאינו גלינו מארצנו, אבל העניינים הרוחניים קיימים בתוקפם גם בזמן הגלות. גם יהודי שחי בחוץ לארץ יכול וצריך להתקשר עם 'ארץ ישראל' הרוחנית, ולפעול שיהיה נראה אצלו העניין של "עיני ה' אלוקיך בה". עליו להכיר ולזכור שכל האמצעים המשמשים להשגת פרנסה הם בעצם כמו הגשמים, וכולם תלויים בחסדי שמיים. פרנסתו של יהודי תלויה בקב"ה בלבד, ולכן ההתחזקות בלימוד תורה ובקיום המצוות מביאה גם תוספת שפע בפרנסה ובשאר צורכי האדם.
כאשר יהודי מוסיף בלימוד התורה ובקיום המצוות, הוא פועל שתהיה ירידת גשמים כפשוטה, וגם 'גשמים' במובן הרחב יותר – כל הצרכים הגשמיים, בבני, חיי ומזוני רוויחי, ובאופן של 'גשמי ברכה', שעל-ידי זה יוכל היהודי לעבוד את עבודתו במנוחה ובנחת.
(תורת מנחם, כרך מא, עמ' 145) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
