כשהלב ייפתח
"והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך״ (דברים ו,ו). הלב סגור בדרך כלל, ואין הדברים נכנסים לתוכו. אבל אין להתרשם מזה ואין להרפות מעבודת ה׳. שיהיו הדברים מונחים על הלב מבחוץ, וברגע של התעוררות, כאשר הלב ייפתח, ייכנסו הדברים לתוכו פנימה.
(שם משמואל)
שליטה על הלב
״על לבבך״ – שיהיו 'הדברים האלה', דברי התורה, שולטים על הלב, שיהיה ליבכם בידכם, ולא שתהיו מסורים ביד ליבכם.
(רבי מנחם-מענדל אלטר)
בלי מחיצות
״על לבבך״ – בלי שום מחיצה כלל. כמו שאמרו חז״ל בבגדי כהונה ״ילבש על בשרו״ – שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין בשרו.
(מי מרום)
להנהיג בפועל
״ושיננתם לבניך ודיברת בם, בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך״ (דברים ו,ז). 'ודיברת' מלשון מנהיג, כמו 'דַבָּר אחד לדור'. תנהיג בחייך את מה שאתה משנן לבניך.
(מנחת מרחשת)
סיבת הבכי
לרבי יצחק-מאיר אלתר, בעל חידושי הרי״ם, נפטרו בחייו שלושה-עשר ילדים. בכל האסונות עמד בעוז ולא הזיל אפילו דמעה אחת, אלא אמר: ״ה׳ נתן וה׳ לקח״. אבל כשמת הבן האחרון, לא יכול עוד להתאפק ובכה מרה. שאל אותו אחד ממקורביו: מדוע עד עכשיו הבליג רבנו על רגשותיו, והפעם לא? אמר: אני בוכה שלא אוכל עוד לקיים את מצוות 'ושיננתם לבניך'.
ציווי להתבונן
״ואהבת את ה׳ אלוקיך״ (דברים ו,ה). אהבה היא עניין טבעי, שאינו מסור ברשותו של אדם. כיצד ייתכן שהתורה תצווה על אהבה? פירש הבעל-שם-טוב: הציווי הוא ההתבוננות. על האדם לתקוע מחשבתו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה, ומה שיבוא מזה – אין זה מעיקר המצווה.
(שני המאורות)
הבטחה לאהבה
״ואהבת״ – זו הבטחה; סופך לבוא לידי אהבה. כיצד אפשר להגיע לאהבה כזאת? – על-ידי הקדמת ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו״, היינו ש'הוי'ה', הרומז למה שמעל לטבע, הוא 'אלוקינו', כוחנו וחיותנו. דבר זה מעורר ומביא לידי אהבת ה׳.
(המגיד ממזריטש)
בכוחנו להפוך
״בכל לבבך״ – "בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע" (משנה ברכות ט,ה). כיצד אפשר לעבוד את ה׳ ביצר הרע? ביכולתו של האדם לא רק להימנע מללכת אחר תאוותיו, אלא אף להפוך את 'החלל השמאלי' שלו, מקום משכן הנפש הבהמית ויצר הרע, מתענוגי העולם הזה לאהבת ה׳.
(תניא פרק ט) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
