עם הרב יצחק גרוזמן
מנהל בית חב"ד בראשון לציון
אני מתאמץ להיזהר מלשון הרע ומוצא את עצמי מעיר על כך לסובבים אותי באירועים חברתיים ומשפחתיים.
אכן, זה אתגר לא פשוט, הכרוך לא אחת באי-נעימות, אבל רבות ממצוות התורה מחייבות אותנו לעמוד בלחצים חברתיים. אתה נוסע עם חברים, והם עוצרים לאכול במקום שההכשר שלו אינו ברמה הנאותה. את מקפידה על צניעות, בעוד חברותייך מתלבשות אחרת.
לא לשווא השולחן ערוך נפתח בהוראת המשנה (אבות ה,יח) "הווי עז כנמר" – "שלא להתבייש מפני בני-אדם המלעיגים". אנו מבקשים בברכות השחר ובברכת המזון שנמצא חן קודם כול "בעיני אלוקים", ואז נישא חן גם בעיני בני-אדם.
יהודי שמפנים את חומרת האיסור לדבר ולשמוע לשון הרע, עושה הכול להימנע מכך, למרות הקושי. בהתחלה זה יכול להיות קשה, ויהיו שילעגו: "מה נהיית פתאום צדיק כזה?!", אבל ככל שייווכחו שאתה רציני בעניין, יבינו שבנוכחותך נמנעים מלדבר דברים שהם בבחינת לשון הרע, ומוצאים נושאי שיחה אחרים.
מצבים כאלה יכולים לקרות גם סביב שולחן השבת. מתחילה להתגלגל שיחה, ובקלות אפשר ליפול לדיבורי לשון הרע ורכילות. הפתרון לכך הוא לכוון מראש את השיחה בשולחן השבת לעניינים רוחניים, כמו פרשת השבוע, סיפור חסידי, חידות בעניינים תורניים וכדומה. הקפדה על כך, מעבר להימנעות מדיבורים אסורים, הופכת את סעודת השבת לחוויה רוחנית מעשירה ורבת תוכן.
ככל שתקפיד על כך בנחישות יקלטו החברים ובני המשפחה כי אינך 'פרטנר' לדיבורי לשון הרע, וכי בנוכחותך מדברים על דברים חיוביים ומרוממים. ואם קורה שמישהו סוטה לכיוון שלילי, אפשר להעביר נושא או לרמוז בעדינות שאתה מעדיף שלא לדבר בעניינים כאלה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
