בפרשתנו ניתן הציווי לבני ישראל להקריב את הפסח בשנה השנייה ליציאת מצרים: "וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ" (במדבר ט,ב)". רש"י מסביר שההדגשה "במועדו" באה ללמדנו "גם בשבת". בשונה מפסח מצרים, שחל ביום חמישי בשבוע, הפסח בשנה השנייה חל בשבת, והתורה מלמדת אותנו שהפסח דוחה את השבת.
עניינו של פסח הוא קפיצה ודילוג, כנאמר במדרש על הפסוק "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים" (שיר השירים ב,ח) שהקב"ה קיצר את הגלות, "מדלג על הקץ". ואולם יש לקרבן הפסח גם משמעות רוחנית, הנוגעת לעבודת ה' של כל אחד.
יהודי 'זבולון'
דילוג ברוחניות עניינו עלייה חדה למדריגה עליונה, תוך דילוג על שלבי ביניים. זה הרעיון של הפסח – היכולת להתעלות בבת אחת למקום גבוה פי כמה וכמה. דילוג זה יכול להיעשות בשני אופנים, הנרמזים בשני הפסחים – בחול ובשבת.
הסוג הראשון מכוּון ליהודי השרוי בחושך הגלות, וחיי היום-יום שלו אינם חדורים בתורה, שכן בשל טרדות העולם הוא יוצא ידי חובת לימוד תורה ב"פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית". בחלוקה שמייצגים השבטים יששכר וזבולון – הוא דומה יותר לשבט זבולון, שבניו היו סוחרים.
יהודי 'יששכר'
בני שבט זבולון התאפיינו יותר בקיום המצוות, מכיוון שעסקו בענייני מסחר וכדומה, וממילא קיימו את המצוות הקובעות כיצד יש להתנהל בעסקים וכו'. אמנם על-ידי החזקת לומדי התורה זכו בחלק מלימוד התורה, אך רוב זמנם פנה לענייני העולם. בהקבלה לימי השבוע – עניינם הוא ימי החול.
הסוג השני מכוּון ללומדי תורה. התורה במהותה גבוהה ונעלית מהעולם. חז"ל אמרו: "לא ניתנה תורה להידרש אלא לאוכלי המן". בני ישראל, שניזונו מהמן, היו מנותקים מהגשמיות. לא הייתה להם שום טרדה גשמית, והצדיקים שבהם קיבלו את המן מוכן לאכילה. זה מקביל ליום שבת, שבו הכול מוכן ומזומן, ומשקף את עבודת שבט יששכר.
הכול חייבים לפסוח
יהודי ששייך לקו העבודה של 'זבולון' עלול לחשוב שאיננו ראוי לעבודה של דילוג, שעניינה התעלות בלתי-מדורגת וקפיצה ממדריגה אחת למדריגה גבוהה לאין שיעור. על כך מורה פסח מצרים, שאירע ביום חול, שאף שבני ישראל היו שרויים בשעבוד – גם שם יכלו לקפוץ ולפסוח.
ואילו יהודי מסוג 'יששכר' עלול לחשוב שאינו זקוק לעבודה של דילוג, שהרי כל מהותו היא תורה, ולימוד התורה נעשה בדרך מיושבת, שאין לה קשר לתנועה של 'קפיצה' ו'דילוג'. מורה הפסח השני, שנעשה במדבר, כאשר הצרכים הגשמיים סופקו לבני ישראל באופן ניסי – שגם הם צריכים להקריב קרבן פסח, לדלג ולפסוח.
(התוועדות י"א בניסן תשל"ז) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
