חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 ז' בחשון התשפ"ז, 18/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1995 - כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת פקודי/החודש, כ"ח באדר ה'תשפ"ה, (28/03/2025)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1995 - כל המדורים ברצף
לחגור חגורות לקראת הנחיתה
יש חדש
הכוח הגלום ב'תולעת שני'
פקודי המשכן
מחפשי האמת
גאולה בהרף עין
מפיצים באהבה
לילה של פלאות
רציתי לשאול
הלכות חודש ניסן
זעקת הצדק של תפארת

מס' 1995, ערב שבת-קודש פרשת פקודי/החודש, כ"ח באדר ה'תשפ"ה (28.03.2025)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

לחגור חגורות לקראת הנחיתה

כאשר מתחילים להנמיך לקראת הנחיתה, מתחילות הטלטלות, האוזניים נסתמות, הבטן מתכווצת. אבל אנחנו יודעים שעוד מעט נגיע אל היעד

חיי עם ישראל לא היו מעולם שלווים ושקטים. תמיד עברנו תנודות, עליות ומורדות. אבל עוצמת הטלטלות שאנו חווים בעת האחרונה היא כבר חריגה גם במושגי העם היהודי. נפלנו לתהום קודרת ועמוקה בשמחת תורה אשתקד, אחרי קרע עמוק מאוד בתוכנו, ומשם קמנו, התלכדנו ויצאנו להשיב מלחמה באויבינו, עד שהגענו להכרעת ציר הרשע שלפת אותנו.

גם עכשיו אנחנו חוֹוים טלטלה עזה, בשעה שמיטב בנינו יוצאים מחדש להילחם במפלצות הרוע, המחזיקות בבנינו היקרים, באכזריות שאינה ניתנת לתפיסה. הם מבינים היטב שרק לחץ צבאי יאלץ את האויב לשחרר את החטופים, אבל מנגד עומדים אחרים וזועקים שהלחץ הצבאי יסכן אותם, ושהדרך היחידה לשחררם היא כניעה לתביעות האויב והשארתו על גבולנו הדרומי.

ואתה שואל את עצמך, לאן כל זה הולך? לאן יובילו אותנו האיומים הבלתי-אחראיים בהחרפת הקרע, אחרי שרק לפני שנה וחצי ראינו וחווינו את התוצאה המרה?

המסע מתקרב לסיומו

כל מי שטס במטוס מכיר את התופעה שלאורך הטיסה, בגובה השיוט, המטוס יציב למדי (חוץ מכיסי אוויר פה ושם). אבל כאשר מתחילים להנמיך לקראת הנחיתה, מתחילות הטלטלות, האוזניים נסתמות, הבטן מתכווצת. ועם זה, אנחנו שמחים, ביודענו שעוד מעט ננחת ונגיע אל היעד.

אולי זה בדיוק מה שקורה לנו בעת הזאת? המסע הארוך של עם ישראל מתקרב ליעדו. פעמי המשיח כבר נשמעים. ההתעוררות הרוחנית שמקיפה את כל שכבות העם מעידה שאכן נשמתנו שומעת את "קול דודי דופק". ולקראת ה'נחיתה' גוברות התנודות והטלטלות.

השבת נקרא את פרשת החודש, לקראת חודש ניסן, חודש הניסים. החג שנחגוג עוד מעט נקרא פסח, מלשון פסיחה ודילוג, והוא מבטא את הכוח שניתן לנו לדלג מעל המשוכות. הקב"ה נמשל בחג הפסח לצבי ה"מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות". כך באה הגאולה ממצרים – רגע קודם לכן היו בני ישראל עבדים במצרים, וברגע שאחריו יצאו לחירות. רגע לפני כן היו שקועים במ"ט שערי טומאה, וברגע הבא כבר היו שרויים במסע לעבר הר סיני.

עת לדלג

חודש ניסן מעניק לנו יכולת לדלג מעל סדר הדברים הרגיל והשגרתי. לפעמים הדרך לחולל שינוי היא על-ידי קפיצה וזינוק. יש מצבים שאנו נדרשים לקפוץ בבת אחת למים, ולא לחכות לתהליכי הבשלה איטיים.

בדרך כלל טוב שדברים מתפתחים לאט, צעד אחר צעד, בתהליך הדרגתי. ועם זה, התהליך האיטי הזה גם כובל אותנו, ולא תמיד אנו מוצאים כוחות לפרוץ קדימה. זה בדיוק המקום שבו צריכה לבוא הקפיצה, שמעבירה אותנו בבת אחת למציאות חדשה.

חודש ניסן נותן לנו כוח לעשות את הקפיצה הזאת. הקב"ה מסייע לכל אחד ואחת מאיתנו לדלג קדימה ולקפוץ למדריגה רוחנית עליונה יותר. בחודש הזה ניתנת לנו רוח גבית לחולל את השינוי, בציפייה לקפיצה הגדולה של הגאולה השלמה, "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל".


המסע הארוך של עם ישראל מתקרב ליעדו

  יש חדש

הילולת הרש"ב

ביום שני הקרוב, ב' בניסן, יחול יום ההילולא של אדמו"ר הרש"ב (רבי שלום-דובער) מליובאוויטש, נשיאהּ החמישי של חסידות חב"ד ומייסד ישיבת 'תומכי תמימים'. הוא נסתלק בשנת תר"פ בעיר רוסטוב ונטמן שם. ביום הזה לומדים מתורתו ועורכים התוועדויות מיוחדות לציון היום.

רשימות התרופות הכשרות

שירותי הבריאות מפרסמים את רשימות התרופות הכשרות לפסח, באישור גורמי הלכה. הנזקקים לתרופות יבדקו את כשרותן ברשימות, ובמידת הצורך יבקשו מהרופא תרופה חלופית.

מצה שמורה

עדיין אין לכם מצה שמורה עבודת יד לליל הסדר? אתם מוזמנים לגשת לבית חב"ד בעירכם או להזמין באתר chabadisrael.co.il במדור חגים / פסח.

לקראת 2000

בעוד חמישה שבועות יופיע בע"ה גיליון 2000 של 'שיחת השבוע'. זה יהיה גיליון חגיגי מוגדל, ובו גם נביא מבחר ממכתבים וסיפורים שאנחנו מקבלים מכם. אתם מוזמנים להוסיף לשלוח (לאימייל: ([email protected].

  שלחן שבת

הכוח הגלום ב'תולעת שני'

הצבע האדום שנעשה בו שימוש במשכן נקרא 'תולעת שני'. בספרי החסידות מוסבר ש'תולע' בגימטרייה אבגית"ץ (506) – ראשי התיבות "אנא בכוח גדולת ימינך תתיר צרורה".

הדברים מתבארים בַקשר לעבודת הנפש. כתוב "אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיה מא,יד), ואמרו חז"ל (תנחומא בשלח ט) "מה תולעת אינה מכה ארזים אלא בפיה, כך ישראל אין להם תפילה וכו'". התולעת מכרסמת בגזע וכך מכריעה את עץ הארז החזק. התולעת משמשת דוגמה גם לעניין לימוד התורה, כמאמר רז"ל על דוד, שכאשר היה יושב ועוסק בתורה "היה מעדן עצמו כתולעת" (מועד קטן טז,ב).

התבטלות לקב"ה

לישראל ניתן כוח ייחודי, שעל-ידי התבטלותם לקב"ה בכוחם להתגבר על מכשולים חזקים. זו הכוונה במילים "אנא, בכוח גדולת ימינך, תתיר צרורה" – הגדוּלה של התורה תתיר את עם ישראל, ה'צָרוּר' במאסר הגלות, כמו ה'תולע' שמכלה ומרקיב על-ידי פיו את העץ החזק.

היינו, שעבודתם הרוחנית של בני ישראל בתורה ובתפילה שבפה, מתוך התבטלות אישית, כמו שכתוב בתהילים "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ", גוברת על כוחות הרע והטומאה, קורעת אותם, מונעת מהם יניקת חִיוּת ושולחת אותם לאבדון. עבודת ה' באופן של 'תולע' פועלת אפוא הן בקו של 'עשה טוב', על־ידי תורה ותפילה, הן בקו של 'סור מרע', שה'תולע' מבטל ומשרש את ה'יניקה' של כוחות הטומאה.

התעלמות מהרע

הנביא ישעיה (יא,ד) מתאר את דרך פעולתו של המלך המשיח: "וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע". היינו, שמלאכתו של משיח תיעשה בפיו ובשפתיו – בלימוד התורה ובעבודת התפילה – ואלה גורמים ממילא לביטול והשמדת כוחות הטומאה, בבחינת "מלאכתו נעשית על־ידי אחרים", כביכול.

מכאן יש ללמוד, שההתמודדות עם הרע אינה חייבת להיעשות על-ידי התעסקות עם הרע, אלא יש אפשרות שהאדם מתעלם ממנו לגמרי, ומתרכז כולו בעשייה של טוב, בלימוד ובתפילה, מתוך התבטלות והיעדר תחושת חשיבות עצמית, וזה גורם לרע להתפוגג מאליו.

כוחנו בפינו

עניין זה מבטא לא רק את כוחן הגדול של התורה והתפילה, אלא גם את מעלתם הגדולה של ישראל, המכונים 'תולעת יעקב', שכוחם בפיהם. חז"ל אומרים (תנא דבי אליהו רבא פרק יד) שהעולם נברא בעבור עם ישראל, ואף שהמחשבה של הקב"ה לברוא את עם ישראל קדמה אפילו לתורה.

בני ישראל מביאים לידי ביטוי את עוצמתן של התורה והתפילה על־ידי היותם בתנועה נפשית של התבטלות, 'תולעת', ובלשון הכתוב (ואתחנן ז,ז): "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים". מכיוון שאתם "ממעטים עצמכם", "לפיכך חשק ה' בכם" (רש"י, מחולין פט,א).

(תורת מנחם תשמ"ה, כרך ג, עמ' 1846)

  מן המעיין

פקודי המשכן

שני משכנות

בפרשיות תרומה-תצווה מסופר על המשכן שציווה ה' את משה, ובפרשיות ויקהל-פקודי מסופר על המשכן שעשו בני ישראל. אלה שני 'משכנות': משכן רוחני ומשכן גשמי. המשכן שהראה הקב"ה למשה הוא משכן רוחני, המשכן שלמעלה; והמשכן שעשו בני ישראל היה משכן גשמי. לכן נאמרו כל פרטי המשכן הן בפרשיות תרומה-תצווה הן בפרשיות ויקהל-פקודי, כי אלה שני משכנות שונים.

(הרבי מליובאוויטש)

טוב לתת חשבון

"אלה פקודי המשכן" (שמות לח, כא). אף-על-פי שגבאי הצדקה הכשרים אין מדקדקים אחריהם, בכל-זאת טוב שייתנו חשבון, כמו שמצינו במשה רבנו שנתן חשבון מנדבות המשכן.

(בית חדש)

להיות נקיים

לא היה צורך לפקוד, אלא "אשר פוקד על-פי משה". משה הוא שדרש לפקוד, מפני "והייתם נקיים מה' ומישראל"; שלא יהיה מי שיטיל חשד שהשתמשו בכספי נדבות המשכן שלא כראוי.

(אור החיים)

תמיד חושדים

רבי יוסי אומר: יהא חלקי עם גבאי צדקה. ואמר רבי יוסי: יהא חלקי ממי שחושדין אותו ואין בו (שבת קיח). המאמר השני הוא המשך לראשון – גם כאן מדובר בגבאי צדקה, שכן חושדים בו אפילו "כשאין בו"; אפילו כשידיו נקיות.

(מגנזנו העתיק)

מה עושים בנותר

נכנס משה אצל בצלאל. ראה שהותיר מן המשכן. אמר לפני הקב"ה: ריבון העולמים, עשינו את מלאכת המשכן והותרנו; מה נעשה בנותר? אמר לו: לך ועשה בהם משכן לעדות.

(שמות רבה)

ההתלהבות מעידה

לא מצאנו בכל הכתובים שעשו את המשכן וכליו מן הנותר. אלא כוונת המדרש כך היא: משה שאל, כבר גמרנו את מלאכת המשכן, והעם עדיין מביא את נדבותיו. אמר לו הקב"ה, ההתלהבות הזאת היא סימן לנדבת העם ולהט הנפש, והם עדות נאמנה שהשכינה שורה במשכן הזה.

(חידושי הרי"ם)

רצון גם בלי ציווי

"עשה בהם משכן" – בהם דווקא. היינו שהרצון להביא לא חדל אף אחרי שהמלאכה "הייתה דיים", ובזה דווקא בחר ה', ב'שיריים', לעשות מהם משכן העדות; כי 'בהם' הוא עיקר הרצון, שלא היה על זה ציווי כלל.

(שם משמואל)

הרמת הזהב

"זהב התנופה" (שמות לח,כד). זהב מביא קלקול לעולם. הרבה חללים הפיל ועצומים קרבנותיו. אבל הוא כלי להרבה מעשים טובים. אם נותנים אותו לצדקה ולגמילות חסדים – הזהב מתרומם על-ידי זה וערכו המוסרי עולה. זהו "זהב התנופה", שהניפו והעלו אותו כאשר נדבו אותו למשכן.

(עיטורי תורה)

  אמרת השבוע

מחפשי האמת

יחסים חמים שרו בין הרבי הרש"ב מליובאוויטש לבין הגאון רבי חיים מבריסק. הם הִתוו קווי פעולה משותפים בעניינים ציבוריים, ונפגשו יחדיו כמה וכמה פעמים. לאחר פגישתם הראשונה, בשנת תרנ"ז, היו מי שלא אהבו את החיבור שנוצר בין החסידים ובין צאצא ה'מתנגדים', וניסו להבעיר מחדש את אש המחלוקת.

באסיפה שנערכה בעיר בריסק אמר רבי חיים:

"כשהתעוררה ההתנגדות לחסידות, היו בקרב המתנגדים שתי קבוצות – האחת חיפשה את האמת, ושמחה מאוד כשהתברר שטענות שונות על החסידים אינן נכונות; והשנייה חיפשה את העלילות והשקרים ולא רצתה להכיר את האמת".

וסיים הגאון: "אני בא מגזע הטהורים, שחיפשו את האמת, ואני אומר לכם – היזהרו מנכדיהם של מחרחרי הריב!".

  גאולהפדיה

גאולה בהרף עין

פִתְאֹם. הגאולה יכולה לבוא בתהליך הדרגתי, כפי שהרמב"ם מתאר (הלכות מלכים סוף פרק יא) את שלבי התגלותו של המשיח ופעולותיו, עד בניין בית המקדש וקיבוץ כל נידחי ישראל. אך הגאולה יכולה לבוא גם בשנייה אחת, כמו שנאמר (מלאכי ג,א): "פִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים" (וכפי ש'מצודת דוד' מפרש: "זה מלך המשיח אשר עין כל אדם מצפה ומייחל לו"). גם את זה הרמב"ם מביא בספרו ההלכתי (הלכות תשובה פרק ז, הלכה ה): "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומייד הן נגאלין".

אלה שתי דרכי ההנהגה של הקב"ה, כמאמר המדרש (שמות רבה פרשה טו,יא): "משבחר הקב"ה בעולמו, קבע בו ראשי חודשים ושנים; ומשבחר ביעקב ובניו, קבע בו ראש חודש של גאולה". יש הסדר הטבעי, המסומל ב'ראשי חודשים ושנים', ויש המהלך הניסי, שאותו מסמל חודש ניסן, שבו יצאו בני ישראל ממצרים בניסים על-טבעיים.

עם ישראל חי ומתקיים אפוא בעת ובעונה אחת בשני מישורים: הוא חי בדרך הטבע, על-פי חוקי הטבע ומגבלותיו, ועם זה יש בו יסוד על-טבעי, שאינו כפוף לטבע ולחוקיו.

לכן הגאולה יכולה לבוא פתאום, מפני שניתן לעם ישראל הכוח לפעול על-פי "חודש של גאולה" – הנהגה על-טבעית. אמנם במהלך הטבעי הגאולה צריכה לבוא בשלבים ולארוך זמן וכו', אבל ברגע שיהודי מתעלה למימד הניסי שבו – הוא יכול לפעול שהגאולה תבוא כהרף עין.

 מפיצים באהבה

ליאור ניסימוב

בן 37

תושב תל-אביב

בעל מספרה בעיר, שמשמשת נקודת הפצת של 'שיחת השבוע' לבתי כנסת באזור

כבר עשור לפחות המספרה שלי היא נקודת הפצה של 'שיחת השבוע'. העלונים מגיעים אלינו, וגבאי בתי כנסת ושליחי חב"ד באים ולוקחים אותם מכאן.

למחרת חג הסוכות האחרון נפטר אבי, פינחס בן נורביביש-רחל, ומאז החלטנו להגביר את הפעילות, לעילוי נשמתו. אנחנו תורמים למימון העלונים וגם להפצת נרות שבת. העמדנו במספרה עמדת תפילין, ולקוחות נכנסים ומקיימים את המצווה. הפעילות נעשית בשיתוף פעולה עם שליחי חב"ד הרבנים יצחק חדד ופינחס ארבוב.

איך התגובות של הלקוחות? מאוד מברכים ומשבחים. אני בא למקומות מסוימים ואנשים מדברים בהערכה על שאנחנו מכניסים קדושה והפצת תורה גם בעסק שלנו.

  מעשה שהיה

לילה של פלאות

בתוך אווירת השמחה נכנס בבהלה אחד החסידים והודיע כי הבולשביקים עושים כעת חיפושים בעיר, ועוד מעט יגיעו גם לבית הרבי. פחד נפל על כולם

פניו של הרבי יקדו. הוא הביט בפני בנו ואמר בקול תקיף אך שלֵו: "יוסף-יצחק, אינני פוחד!".

אלו הם ימי המהפכה הבולשביקית ברוסיה. הרבי הרש"ב (רבי שלום-דובער) מליובאוויטש, האדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד, עבר לרוסטוב עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בחורף תר"פ (1920), עם התקדרות שמי רוסטוב בענני הקומוניזם, הסתגר הרבי ולא הרשה להכניס אליו איש.


פחד נפל על כולם, אך הרבי לא קם ולא זע. הרבי הרש"ב

בפורים התחלפה תחושתם הקשה של החסידים בתקווה. נאמר להם שהרבי יערוך התוועדות קצרה, ישמיע דברי חסידות, ומייד לאחר מכן ישוב כל אחד ואחד לביתו. החסידים התגנבו חרש לביתו של הרבי, נטלו ידיהם לסעודה והמתינו בדריכות לכניסתו.

הרבי נכנס ופניו הפיקו שלווה מיוחדת. הוא לקח מעט מן ה'משקה' ואמר 'לחיים'. החסידים הבחינו מייד בשינוי שחל בהבעת פניו. הוא החל לעודדם להיות בשמחה. הרבי הוציא סכום כסף והורה להביא הרבה 'משקה', וביקש שכל הנוכחים יאמרו 'לחיים' וישירו בשמחה ובקול.

בימים ההם נאסר לצאת בערבים מהבית ליותר משלוש שעות. כמו-כן חל איסור מוחלט על התכנסויות. שתיית 'משקה' בהתכנסות קבוצתית ואיסוף כספי תרומות היו הפרות חוק חמורות.

הכול חשו את גודל השעה בקִרבה המיוחדת עם הרבי, והחלו לשיר בקול רם ובהתרגשות גדולה, עד שהקולות נשמעו גם ברחוב. באותה שעה כאילו שכחו היכן הם. ה'משקה' נשפך כמים, השמחה גאתה, והרבי ניצח על האווירה המרוממת.

פניו של הרבי נראו כאילו הוא שרוי בעולם אחר. דבריו היו חוצבי להבות אש. באותו לילה זכו החסידים לשפע של דברי חסידות ולמחוות רוחניות שלא זכו להן מעולם.

ופתאום, בתוך אווירת השמחה, נכנס בבהלה אחד החסידים והודיע כי הבולשביקים עושים כעת חיפושים בעיר, ועוד מעט יגיעו גם לבית הרבי. פחד נפל על כולם, אך הרבי לא קם ולא זע. הוא לא הפסיק מדבריו הקדושים, והורה שאיש לא יקום, ושכאשר ישירו, יוסיפו הכול לשיר בקול כמקודם.

בני ביתו של הרבי פחדו מאוד. הרבנית ניסתה לבקש מהחסידים להנמיך את קולם. בן הרבי, רבי יוסף-יצחק (לעתיד הרבי הריי"צ), חשש גם הוא ממה שעלול להיגרם לאביו. אבל הרבי ביטל את כל החששות.

הרבי החל להשמיע מאמר חסידות עמוק. באמצע אמירת המאמר נשמעו דפיקות חזקות בדלת. הרבי הורה לפתוח אותה, אך מייד החזיר את פניו אל החסידים והמשיך באמירת המאמר. על אף הפחד הגדול אמר אחד החסידים לבולשביקים כי הרבי נושא כעת דברים. הם שאלו מתי לבוא שוב, ונענו: "בעוד כמה שעות, כאשר יסיים את ענייניו". באורח פלא סבו הבולשביקים על עקבותיהם ויצאו מן הבית.

עברו כמה שעות ושוב נשמעו דפיקות בדלת. החסידים הבינו כי הפעם הבולשביקים יעשו חיפוש בבית. ובאמת לא היו צריכים לחפש הרבה, כאשר על השולחן עמדו בקבוקי ה'משקה', ובקערה היה מונח כסף התרומות למגבית שערך הרבי, 'עבירות פליליות' למהדרין.

הבהלה שבה והשתלטה על הנוכחים. בנו של הרבי כיסה במפית את קערת הכסף, אך הרבי סילק את המפית ואמר: "יוסף-יצחק, אינני מפחד! שלום יהיה לנו. איני מתכוון בחדרי חדרים, אלא שנהיה שלמים בכול ובגלוי".

הבולשביקים נכנסו, סקרו את החדרים וניסו להיכנס לחדר ה'יחידות'. רבי יוסף-יצחק נבהל מאוד, ואולם הרבי הרגיעו באומרו: "שם הם יתבטלו לחלוטין". הוא הוסיף ואמר: "יש לומר חסידות כדי לבטל את הקליפה", והחל מייד באמירת המאמר 'ראשית גויים עמלק'.

במהלך דבריו התבטא הרבי כמה וכמה פעמים שיש להקשיב היטב, שכן מדברים על עניין פנימי שאין מדברים עליו בדרך כלל. החסידים נדרכו עוד יותר והאזינו לכל מילה.

בעת החיפוש בחדר ה'יחידות' גנב אחד הבולשביקים קופסת טבק שהייתה מונחת בצד, קופסה שיועדה בעבור הרבי לחג הפסח. הרב יעקב לנדא, לימים רבה של בני-ברק, הבחין בכך. הוא פנה אל מפקד הקבוצה והפנה את תשומת ליבו לעובדה שאחד מפקודיו חמד חפץ לא-לו, וביקש להשיבו לבעליו. כחסיד נאמן לא היה מוכן שחפציו הקדושים של הרבי ייפלו לידי הרשעים.

הגנב הבין שנתפס, ובאין ברירה שלח את ידו אל חיקו והוציא את הקופסה, אולם הקופסה כבר נשברה, ולא היה אפשר להשתמש בה.

באורח פלא התעלמו הבולשביקים מההתכנסות של החסידים ומכל מה שהיה על השולחן. משם עברו לבית השכן. מבעד לחלון עקבו כמה חסידים אחר תנועותיהם. ופתאום ראו שהגנב, שלקח את הקופסה, שולף את אקדחו מחגורתו ומתבונן בתוך הקנה.

באותו שנייה נפלט כדור מהאקדח. האיש מת במקום, וחבריו הזמינו עגלה ופינו אותו.

שבועיים אחר-כך, בב' בניסן, נסתלק הרבי הרש"ב ונטמן ברוסטוב.

(על פי 'רב הארמון' ו'אוצר החסידים')

  רציתי לשאול

עם הרב אברהם שמלה

מנהל בית חב"ד במעלה אדומים

אנשים מספרים שקנו דירה או פתחו עסק כשלא הייתה להם אפשרות כלכלית, וראו ניסים שלמעלה מהטבע. האם זו דרך נכונה?

אכן, מי שמאמין בקב"ה ובוטח בו רואה לא אחת ניסים על-טבעיים. לפני 36 שנים הכריז הרבי מליובאוויטש על אותה שנה, תשמ"ט, 'שנת הבניין', ועודד את הציבור לקנות או לבנות בית. בעקבות זאת ניסינו לקנות בית בעיר שליחותנו, אבל המחיר היה מעבר ליכולתנו. ופתאום, לקראת סוף השנה, הוצע לנו בית שבעליו נקלעו לתסבוכת כלכלית, ומחירו צנח דרמטית, וזה הבית שבו אנו גרים עד היום.

ועוד דוגמה: התחלנו את הפעילות של בית חב"ד במבנה גדול ששכרנו במרכז העיר, והשקענו בו במשך השנים כסף רב. לפני 25 שנה הודיע לנו בעל הנכס שעלינו להתפנות, מכיוון שרצונו למכור אותו. הוא דרש תמורת הבניין ארבעה מיליון ש"ח, סכום עצום בעבורנו, אבל כאב לנו מאוד שנצטרך לוותר על כל ההשקעה שהשקענו ולהתחיל מחדש במקום אחר. הבאתי את העניין להנהלת בית חב"ד והחלטנו לקפוץ למים, אף-על-פי שזה היה אתגר אדיר. ובאמת ראינו ברכה אלוקית על-טבעית, וקיבלנו תרומות שלא יכולנו לחלום עליהן.

אלא שהאמונה בניסים אינה יכולה להחליף תכנית עבודה מסודרת והערכה ריאלית של היכולות, כמאמר חז"ל (פסחים סד,ב) "אין סומכים על הנס". האדם צריך להחליט החלטות על-פי יכולותיו הטבעיות, ולהיות מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו גם אם לא יקרו לו ניסים.

בה בעת עליו להתפלל לקב"ה ולבטוח בו שישלח לו ברכה למעלה מדרכי הטבע, ואם יזכה, יראה זאת במוחש. ובמיוחד רואים זאת מי שעוסקים בענייני קדושה וענייני ציבור, שהקב"ה עוזר להם למעלה מדרך הטבע.

  פינת ההלכה ומנהג

הלכות חודש ניסן

שאלה: מה הם הדינים והמנהגים המיוחדים של חודש ניסן?

תשובה: נוסף על פרשת השבוע, פקודי, קוראים בשבת זו גם את פרשת החודש. מוציאים שני ספרי תורה. בספר הראשון קוראים את פרשת השבוע, ולאחר מכן מניחים לידו את ספר התורה השני, ואומרים חצי קדיש. בספר השני עולה המפטיר לקריאת 'פרשת החודש' (בפרשת בוא). ההפטרה היא של פרשת החודש. מאחר שהשבת היא ערב ראש חודש, למנהג הספרדים וחב"ד מוסיפים פסוק ראשון ואחרון מהפטרת 'מחר חודש'.

קרבנות הנשיאים: מראש חודש ועד י"ב בניסן אומרים בכל יום אחרי התפילה את ה'נשיא' של אותו יום. הכוונה לקרבנותיו של נשיא השבט שהקריב ביום זה בעת חנוכת המשכן במדבר. קרבנות אלו הוקרבו מא' בניסן ועד י"ב בו, וכך אומרים אותם. ברבות מקהילות ישראל מוסיפים 'יהי רצון' מיוחד, ויש מוסיפים עוד פסוקים.

ברכת האילנות: פעם בשנה, בחודש ניסן, מברכים על מראה של עצי פרי פורחים (רצוי שניים). הברכה: "ברוך... שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות, ליהנות בהם בני-אדם".

לפי אדמו"ר הזקן אפשר לברך כל החודש, כל עוד יוצאים פרחים. לדעת ה'משנה ברורה' אפשר לברך גם כשהתחיל גידול הפרי, כל עוד אינו ראוי לאכילה. פוסקים רבים כתבו שגם בראייה שנייה נהגו לברך, אם לא בירכו בראשונה. ה'משנה ברורה' וה'חזון עובדיה' מתירים לברך באייר אם לא בירכו בניסן.

תחנון: הואיל ורוב החודש יצא בשמחה – י"ב ימי הנשיאים, ערב פסח וחג הפסח – אין אומרים תחנון ואין צמים ואין מספידים נפטר (אלא חכם בפניו) במשך כל חודש ניסן.

מקורות: שו"ע או"ח סי' רכו, תכט ונו"כ. סדר ברכות הנהנין (בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן ח"א) פי"ג הי"ד. שולחן השלם פרק פז, הגדה 'חזון עובדיה' עמ' ז, בירור הלכה סי' רכו, והנסמן בהם.

  חיים יהודיים

זעקת הצדק של תפארת

הורים שכולים מטבח שמחת תורה התארגנו בפורום 'דין וצדק' ותובעים ועדת חקירה נטולת פניות. אוהד לפידות, שבתו תפארת נרצחה בטבח, זועק על הניסיון להשתיק את קולם

תעודת זהות. אוהד לפידות, בן 50, תושב חריש. יליד קנדה, עלה לארץ בהיותו בן 4. עורך דין במקצועו, וכיום עוסק בסיוע להורים למתבגרים מתמודדים, שהולכים בתלם משלהם. בטבח שמחת תורה איבד את בתו תפארת הי"ד. חבר בפורום 'דין וצדק', המבקש להשמיע את קריאתם של הורים שכולים להקמת ועדת חקירה נטולת פניות.


"רוצים חקירה נקייה, בלי אג'נדה". לפידות

יום הולדת. יומיים אחרי שמחת תורה תשפ"ד הייתה תפארת אמורה לחגוג יום הולדת 23. היא חזרה לארץ לקראת החגים, אחרי טיול של כמעט שנתיים בעולם, ורצתה לשוב לטייל עוד כמה חודשים. אבל בשמחת תורה נרצחה בנובה, בידי המרצחים.

שיחה אחרונה. בשעה תשע בבוקר החל הטלפון בבית לצלצל. לא ענינו, אבל הטלפון צלצל שוב ושוב, ואשתי הבינה שאירוע חירום קורה וענתה. על הקו הייתה בתנו. היא סיפרה שהיא מסתתרת בשיחים ושאלה אם להישאר שם או לברוח למקום אחר. קולה היה מלא פחד, אבל היא חשבה בהיגיון.

הלב הטוב. עשרה ימים חיכינו לאות חיים ממנה. בהמשך התברר לנו שתפארת עמדה לעלות לרכב שטח, שברח משם עם התחלת הירי, אבל ברגע האחרון חשבה על חברתה שנשארה מאחור ולא רצתה להשאירה לבדה. כזאת הייתה, תמיד חושבת על הזולת. היא רצה אליה, ושתיהן ניסו במשך שעות להתחבא. לדאבון ליבנו הקב"ה לקח אותה, וכל מה שנשאר לנו זה לזכור אותה.

נשמה מיוחדת. בתנו הייתה נשמה מיוחדת, עם יכולת הקשבה נדירה. בסרי-לנקה הצילה חברה שנפצעה בסחף, והחזיקה בה עד שהגיעו כוחות ההצלה, למרות שהחברה ביקשה שתעזוב אותה ושאין לה כוחות. היא לא ויתרה. בבית חב"ד בבנגקוק נכנסה ללבבות של כולם, והשליח, הרב נחמיה וילהלם, הקים קבוצה משותפת איתנו, ההורים, בעת ביקורה שם, כדי לראות איך לשלבה בפעילויות ובקורסים. אחרי הטבח הקדיש את פינות הישיבה בבית חב"ד לעילוי נשמתה, כדי שזכרה יוסיף להאיר.

לאהוב ולהקשיב. אני ורעייתי שרית ממשיכים את דרכה של תפארת, בעבודה משותפת עם הורים. אנחנו מעודדים אותם לא לוותר על המתבגרים ההולכים בדרך משלהם. להרעיף אהבה, להקשיב.

צדק. אני חבר בפורום 'דין וצדק', הדורש הקמת ועדה שתחקור את האמת על הטבח. אנחנו רוצים חקירה נקייה, בלי אג'נדה, כי לבית המשפט העליון יש אג'נדה, ויש לנו תחושה שהוא דואג לאויב במקום לעם ישראל. אנחנו רוצים את האמת, לא פוליטיקה. אנחנו רוצים לוודא שטבח כזה לא יחזור.

חקירה נקייה. אנחנו 150 הורים שכולים, שקמנו והתארגנו באורח ספונטני. לא נוכל לסמוך על ועדת חקירה שימנה בית המשפט העליון. אנחנו רוצים לשאול שאלות גם על החלטות בג"ץ ומערכות האכיפה, כדי להוביל לשינוי אמיתי במערכות הביטחון. אנחנו רוצים חוקרים מחוץ לקופסה, כמו למשל גנרל אמריקאי, מבקר המדינה, אלופים במילואים שכבר לא במערכת 15 שנה לפחות. החקירה הזו חייבת להיות נקייה מכל אינטרס פוליטי.

השתקה. לצערנו, מנסים להשתיק אותנו. מזמינים אותנו לראיונות בערוצים השונים, ואחרי תחקיר ראשוני, כששומעים את דעותינו – פתאום הראיונות מתבטלים. אנחנו מנסים לשכנע, להסביר, אבל יש מי שמעדיפים שקולנו לא יישמע. זה כואב, כי אנחנו מחפשים צדק, בשביל תפארת, בשביל כל הקרבנות, ובשביל העתיד של כולנו.

אמון. בשבועות הקרובים ניפגש עם נשיא המדינה, ונביא לפניו את הצעתנו המפורטת לוועדת חקירה שהציבור ייתן בה אמון. נזעיק את דעת הקהל, נגייס כספים למאבק, כי עם ישראל חייב לדעת את האמת וללמוד מהטעויות. כל אחד ואחת צריכים להבין שזה המאבק של כולנו – למען הביטחון, למען הילדים שלנו, למען העתיד של המדינה הזאת.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)