מְגִלַּת אֶסְתֵּר. גם בימות המשיח נוסיף לחגוג את פורים, כדברי הגמרא (ירושלמי מגילה פרק א, הלכה ה): "מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל. נאמר כאן (דברים ה,יח) 'קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף', ונאמר להלן (אסתר ט,כח) 'וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם'". כך פוסק הרמב"ם (בסוף הלכות מגילה): "ימי הפורים לא ייבטלו, שנאמר 'וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם'".
כ"ק אדמו"ר האמצעי מבאר (שערי אורה, דיבור המתחיל 'יביאו לבוש מלכות', סעיף ט ואילך) את משמעות הנאמר שספרי הנביאים עתידים להתבטל. הוא מסביר שלגבי האור שיאיר בזמן הגאולה לא תהיה חשיבות לאור שבספרי הנביאים: "אין הכוונה על ביטול הנבואה בישראל חס ושלום, דאדרבה, יתוסף רוח נבואה בישראל... אלא רצונו לומר, שבחינת גילוי אור האלוקי שבנביאים יהיה קטן בערך מאוד לגבי עוצם גילוי אור רב שיהיה לעתיד, עד שיהיה בטל כמו ביטול והתכללות זיו השמש בשמש עצמו".
כל זה נכון לשאר ספרי הנביאים, אך לא באשר למגילת אסתר: "אבל מגילת אסתר וההלכות שורשן למעלה מבחינת זיו ואור, אלא בבחינת המאור עצמו, שהוא בבחינת עצמות המאציל שנמשל לגוף השמש... שאין לו ביטול והפסק כי הוא נצחי, בבחינת נצחיות דעצמיות אור-אין-סוף... ובכל הנ"ל יובן מה שאמרו דמגילת אסתר לא תיבטל לעתיד, דהנה הנס של פורים... יגדל על כולם ואין לו ביטול כלל, מפני שהוא למעלה מבחינת אור וזיו כו', וכמו המאור עצמו שאין לו ביטול". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
