לא למפרע
"הקורא את המגילה למפרע – לא יצא" (מגילה יז,א). מי שקורא את המגילה וסבור שזה סיפור של נס שהיה בעבר, 'למפרע', ולא עניין חי ועכשווי – "לא יצא".
(הבעש"ט)
שתייה כדת התורה
״והשתייה כדת אין אונס״ (אסתר א,ח). מהו "כדת"? כדת של תורה. שאם אדם שותה כדת של תורה, שמברך על הכוס וגם אינו שותה כוסו בבת אחת – ״אין אונס״, לא יהיה לו שום נזק משתייתו.
(ילקוט יהושע)
הבחירה בידך
״לעשות כרצון איש ואיש״ (אסתר א,ח). אל תאמר כי האדם מוכרח במעשיו. זה אינו, כי הבחירה היא ביד האדם. ״כי כן יסד המלך״ – מלך מלכי המלכים הקב״ה – ״על כל רב ביתו״ – על שר העולם, ״לעשות כרצון איש ואיש״ – שתהיה בחירה חופשית.
(מחיר יין)
להשגיח על הבית
״להיות כל איש שורר בביתו״ (אסתר א,כב). אפשר לקרות זאת גם בשין ימנית, והפירוש "שׁורר בביתו" הוא מלשון "אשורנו ולא קרוב", היינו שכל אחד צריך להסתכל ולהשגיח בביתו.
(רבי שלום מבעלז)
שלא לעורר חביבות
״לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי ציווה עליה אשר לא תגיד״ (אסתר ב,י). מדוע באמת ציווה עליה מרדכי שלא תגיד את עמה ואת מולדתה? כי ידוע שבנות ישראל חביבות על האומות, וגם שונאי ישראל, מאבימלך והלאה, היו מראים חיבה יתירה לבנות ישראל. ולכן חשש מרדכי שאם ייוודע לאחשורוש שאסתר היא בת ישראל, ירצה בה, והוא רצה למנוע זאת.
(פנינים מאירות)
ממשיכיו של מרדכי
״ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה״ (אסתר ג,ב). לשון עתיד, לרמוז שבכל דור ודור יש בכלל ישראל איש צדיק שלא יכרע. וזהו שכתוב ״וייבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו, כי הגיד לו את עם מרדכי״. המן הבין כי מרדכי מלמד על הכלל כולו, ואפילו אם ימית את מרדכי, יבוא אחר במקומו שלא יכרע ולא ישתחווה. לכן רצה לאבד את כל עם מרדכי.
(שפת אמת)
איגד את היהודים
״ויתנה להמן בן המדתא האגגי צורר היהודים״ (אסתר ג,י). ״צורר״ משמעו גם מקשר, מאגד ומחבר, כמו שנאמר ״וצרת הכסף״. המן היה ״צורר היהודים״, שעל-ידי גזירותיו התאגדו היהודים לאגודה אחת.
(עיטורי תורה)
ודאי שתיפול
״אם מזרע היהודים... נפול תיפול לפניו״ (אסתר ו,יג). אמרו להמן: אם מרדכי מתנהג כפי שיהודי צריך להתנהג – ״לא יכרע ולא ישתחווה״ – הרי ודאי ש״נפול תיפול לפניו״.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
