שאלה: מדוע מדליקים נרות מול החזן בבית הכנסת והאם יש להם דינים מיוחדים?
תשובה: על יסוד הפסוק (ישעיה כד,טו) "עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ ה'" הסיקו חכמים שמצווה להרבות בנרות בית הכנסת, גם כאשר יש די אור לצורך התפילה והלימוד – משום כבוד הבית וכבוד השכינה השורה בו. יש נוהגים להשאיר בבית הכנסת גם 'נר תמיד' לכבוד ה', זכר למנורת בית המקדש, שהרי בית הכנסת נקרא 'מקדש מעט'.
כאשר אָבֵל משמש שליח ציבור (בשנה הראשונה וכמו-כן ביום השנה), נהוג להדליק מול עמוד התפילה חמישה נרות (כנגד חמשת שמותיה של הנשמה: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה). לכן גם התאורה החשמלית שמול העמוד רצוי שתהיה בת חמש נורות (אגב, אסור לעשות מנורה בת שבעה נרות מחוץ לבית המקדש). כאשר שליח הציבור אינו אָבֵל, נהוג להדליק שני נרות בלבד. בסיום התפילה (ביום חול) מותר לכבות נרות אלה.
נר בית הכנסת עיקרו לכבוד ולא לתאורה, ולכן אין מברכים עליו בהבדלה "בורא מאורי האש". כמו-כן נוהגים להדליק שני נרות שבת בבית הכנסת (וכמובן לדייק בזמן ההדלקה ולא לאחֵר חלילה!), וגם עליהם אין מברכים מאותו הטעם. ביום הכיפורים מרבים בנרות בבית הכנסת. מותר להדליק את נרות בית הכנסת ביום טוב (על-ידי העברת אש מאש), מכיוון שיש מצווה בהדלקתו, אפילו אם המקום ריק מאדם.
כל זמן שנר בית הכנסת דולק ואין עומדים לכבותו, אין להדליק ממנו נר של חול או סיגרייה, אלא במקום שיש בכך צורך גדול.
מקורות: שו"ע או"ח קנד,יד. ובאחרונים. יו"ד סו"ס קמא. שו"ע אדה"ז רסג,א,יא; רחצ,יז. תקיד,יד; תרי,ד; תרכד,ח. 'החשמל בהלכה' ח"א פרק ה. ספר המנהגים – מנהגי חב"ד עמ' 95 ,8. 'נר שבת' להרב ורדיגר ע' פד. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
