עם הרב שלמה ליפש
שליח חב"ד ורב היישוב כפר אחים
חז"ל אומרים שעמלק מייצג אדם ש"יודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו". האוּמנם יכול להיות דבר כזה?
תורת החסידות מסבירה שעמלק איננו רק עם שנלחם בבני ישראל בצאתם ממצרים, אלא זו 'קליפה', היינו סוג של רוע הקיים בתוכנו. זו חוצפה שאין לה הסבר הגיוני. במובן זה מלחמת עמלק היא אתגר תמידי שנדרש מכל אחד ואחת מאיתנו.
ההבדל המהותי בין 'עמלק' לבין כוחות פנימיים אחרים שעלולים למשוך אותנו לעבר דברים שליליים הוא, שהאחרים מבוססים על התגברות היצר או על תפיסה מוטעית. עם אלה אפשר להתמודד על-ידי הסברה מתאימה. לעומת זה, עם 'עמלק' אי-אפשר לדבר בהיגיון, כי הוא יודע את האמת ומעז פנים כנגדה.
למשל, אדם עלול להחמיץ תפילה בציבור מפני שהתגבר עליו הפיתוי לעשות משהו שמשך את ליבו. כאן אפשר להסביר לו שתפילה בציבור חשובה מכל דבר אחר. אבל יכול להיות אדם שעומד בפתח בית הכנסת ואומרים לו שהתפילה מתחילה, והוא מזלזל ביודעין וכאילו אומר 'אני יודע ולא אכפת לי'. כאן לא יועילו הסברים, כי זו חוצפה שאינה הגיונית.
עוד טכניקה של 'עמלק' היא להכניס קרירות בעבודת ה' ולעורר ספקות באמונה. כך עשה לישראל בצאתם ממצרים: "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ" (דברים כה,יח). אף זו התנגדות בלתי-הגיונית. הלוא השכל מבין שעבודת הבורא צריכה להיעשות בהתלהבות ובשמחה, ואילו 'עמלק' מנסה בכל-זאת לקרר את האדם ולגרום לו להתפלל ולקיים מצוות בקרירות.
דרך ההתמודדות עם ה'עמלק' הפנימי, שבתוך נפשנו, היא כציווי התורה: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (שם יט). לא להיכנס איתו לדיונים, אלא לסלק לחלוטין את המחשבות האלה ואת הזלזול הזה, וזו ההכנה לגאולה השלמה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
