אחד מבגדי הכוהן הגדול, שמשה נצטווה עליהם בפרשתנו, הוא הציץ הטהור שהכוהן הגדול ענד על מצחו, ועליו נכתבו המילים 'קודש לה': "וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַה'". יש דיון על צורת הכתיבה של המילים האלה על הציץ.
הגמרא (שבת סג,ב; סוכה ה,א) מביאה ברייתא שמתארת את הציץ כטס של זהב ועליו הכיתוב בשתי שורות: האותיות י־ה בשורה העליונה ו'קֹדֶש לַ' בשורה התחתונה. לעומת זה מובאים דברי התנא רבי אליעזר בן ר' יוסי: "אני ראיתיו ברומי, וכתוב קודש לה' בשורה אחת".
העדות נדחתה
הרמב"ם הכריע כשיטת שתי השורות, וכך הוא פוסק (הלכות כלי המקדש פרק ט): "כותב עליו שני שיטין [שורות] קודש לה', קודש מלמטה – לה' מלמעלה". והוא מוסיף, "אם כתבו בשיטה אחת כשר, ופעמים כתבוהו בשיטה אחת". היינו שההלכה נפסקה כתנא בברייתא, ואולם אם בדיעבד נכתב בשורה אחת – כשר, בהסתמך על עדותו של רבי אליעזר בן ר' יוסי.
ה'מאירי' מתייחס להעדפת הברייתא מעדות הראייה של ר' אליעזר, ואומר: "וכתוב עליו בשני שיטין, ואף-על-פי שמגדולי החכמים העידו 'אני ראיתיו ברומי וכתוב עליו קודש לה' בשיטה אחת', לא הכחישו את הידוע אצלם אף בעדות ראייה".
החיקוי והמקור
מדברי הגמרא, המביאה את עדותו של רבי אליעזר בן ר' יוסי בלי שום הסתייגות, אפשר היה להניח שזו גרמה לחכמים לשנות את דעתם. הלוא זו עדות של תנא שראה בעיניו את הציץ! ואולם, מכך שהרמב"ם פסק כדברי הברייתא, וכן נכתב במאירי, משמע שהעדות נדחתה ודברי התנא קמא בברייתא נותרו בתוקפם.
טעם הדבר, שהואיל וגדולי חכמי ישראל הייתה בידם קבלה מדור לדור שהמילים "קודש לה'" נכתבו בשתי שורות, לא נסתרה מסורת זו גם אל מול עדות ראייה נאמנה של תנא! ההנחה היא שהמסורת מהימנה יותר, ואילו הציץ שהתנא ראה ברומי ככל הנראה אינו המקורי שענד הכוהן הגדול.
ביקשו להציל
אילולא המסורת המובהקת, היה מקום לקבל את העדות ולקבוע שהכתב היה בשורה אחת. אבל הערך של המסורת חזק כל־כך, שאין לסתור אותה על בסיס עדות ראייה. להפך, המסורת מוכיחה שהציץ שראה רבי אליעזר איננו המקורי. ואילו רבי אליעזר סבר שעדותו תקפה משום שלא החזיק במסורת הפוכה.
ואכן, הדעת נותנת שהציץ שראה רבי אליעזר איננו המקורי. סביר להניח שהיהודים ביקשו להציל את הציץ המקורי מידי הרומאים, ולכן הניחו שם ציץ דומה לזה המקורי, ואותו לקחו הרומאים לרומי. גם המנורה החרותה על שער טיטוס איננה מנורת המקדש המקורית, אלא מנורה אחרת, כפי שאפשר לראות בהתבוננות בפרטיה. מכאן אפשר ללמוד את חשיבותה של מסורת חכמים.
(לקוטי שיחות, כרך כו, עמ' 200) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
