בגמרא (תענית כט,א) נאמר "משנכנס אדר מרבין בשמחה", ובהמשך לכך הגמרא ממליצה למי שמתמודד במשפט עם יריב גוי לתזמן את הדיון לחודש אדר, מפני שמזלו של החודש 'בריא' וחזק. את דברי הגמרא יש לפרש גם במובן רחב יותר, מעבר למשמעות הפשוטה, שבו זירת המאבק בין היהודי לגוי היא בנפשו של היהודי.
מסופר על החסיד הנודע ר' שמואל מוּנקֶס שכאשר בא בפעם הראשונה אל אדמו"ר הזקן זה היה באישון לילה. הוא התדפק על דלת ביתו של הרבי, שהיה הבית המואר היחיד ברחוב. הרבי פתח ושאלו לרצונו, ור' שמואל אמר שרצונו להתקבל אצל הרבי. הרבי השיב לו שעכשיו אין זה הזמן המתאים לכך. ר' שמואל התעקש והרבי הזהירו: "אני יכול לקרוא למשרת הגוי". השיב החסיד השנון: "רבי, הגוי שלי חזק מהגוי שלכם...". כששמע הרבי זאת, הכניסו לחדרו והוא היה לאחד מגדולי חסידיו.
ללחום או לרתום?
כל יהודי מתמודד עם 'גוי' פנימי, "הַגּוֹי אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ". במקורותינו מוצעים דפוסי פעולה שונים מול הגוף הגשמי ויצר הרע. יש המעודדים את האדם להילחם כנגדם, ואילו גישת החסידות, מיסודו של הבעל־שם־טוב, מדריכה שלא להילחם בגוף אלא לרתום אותו לקדושה, ולהפוך אותו לכלי לאלוקות. בחודש אדר ניתן כוח מיוחד 'לברר' את הגוף ולהעלותו לקדושה.
לפיכך עניינו הכללי של החודש הוא "ונהפוך הוא" – הפיכה ובירור של העניינים הגשמיים לקדושה. גם מהותו של נס פורים עצמו היא הצלת הגוף, בשונה מחנוכה שבו האיום היה בעיקר בהיבט הרוחני, והדבר מדגיש עוד יותר את תרומת הגוף לעבודת ה'.
רמז ב'ערכאות'
הבנה זו מסבירה גם את פירוש רש"י בגמרא, שמדייק את הוראת חז"ל על תזמון המשפט עם הגוי לחודש אדר ואומר ל"ערכאות שלהם". לכאורה, מדוע להרחיק לכת עד ערכאות הגויים, ובפרט שעל-פי דין תורה אסור ליהודי להישפט שם ביוזמתו.
אלא שבתוך פירוש רש"י טמונים סודות נפלאים, ובהם נרמזה גם מעלתו של חודש אדר בהקשר של הפיכת הגוף עצמו לקדושה. 'ערכאות שלהם' רומזות לחלקים הזרים לקדושה, ובחודש אדר אפשר לפעול שגם הם יודו בצדקתו של היהודי.
מגאולה לגאולה
'בירור' הגשמיות הוא גם המפתח לסיום הגלות ולבוא הגאולה. זה מסביר דבר פלא בדברי רש"י על מאמר חז"ל "משנכנס אדר". וזה לשונו: "ימי ניסים היו לישראל, פורים ופסח". המפרשים תמהים, מה עניינו של פסח לחודש אדר?
כעת הקשר מובן. על־ידי 'בירור' הגשמיות בחודש אדר זוכים לעבור מגאולת ישראל בפורים לגאולת מצרים, שעל הדמיון שלה לגאולה העתידה נאמר (מיכה ז,טו) "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת", בקרוב ממש.
(תורת מנחם, כרך ל, עמ' 119) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
