על עשרת הדיברות אמרו חז"ל (מכילתא יתרו כ,א) שהם נאמרו 'בדיבור אחד' וחזרו ופורטו כל דיבור לעצמו. יש מחלוקת בשאלה אם הדיברות פורטו בידי הקב"ה עצמו או בידי משה, או ששני הדיברות הראשונים בלבד פורטו בידי הקב"ה ושמונת האחרים בידי משה.
מה המשמעות של 'דיבור אחד' בעבודת האדם? יש להבין תחילה את פשרו של 'דיבור אחד'. הלוא הקב"ה לא עשה זאת כדי להפגין את יכולתו לעשות דבר שהאדם אינו יכול לעשותו. אמירת הדיברות 'בדיבור אחד' נבעה מכך שזה טבעה של התגלות אלוקית. הקב"ה הוא אחד ויחיד, היינו שאין מקום לשום דבר זולתו, וממילא גם התגלותו באה באופן של אחדות מוחלטת.
קל יותר לקיים אחד
אם כן, מדוע עשרת הדיברות בלבד נאמרו 'בדיבור אחד', והלוא כל התורה והמצוות מקורן באחדות האלוקית (אמנם כל המצוות נרמזות ב־620 האותיות של עשרת הדיברות, ואולם זה רמז בלבד).
הביאור הוא, שמטבע הדברים קל יותר לקיים דיבור אחד מעשרה דיברות, הכוללים פרטים רבים ומתחלקים למצוות עשה ולא תעשה, הקשורים בתנועות נפש מנוגדות – כאן נדרש להתאמץ ולעשות מעשה של מצווה וכאן להפעיל את כוח האיפוק ולהימנע מעשיית דבר אסור.
אותו תוקף
הידיעה שכל עשרת הדיברות נאמרו 'בדיבור אחד', היינו שהם עניין אחד, מקילה על האדם לקיימם. יהודי נדרש לעשות צעד אחד, כמו הקדמת 'נעשה' ל'נשמע', ומתוך כך ביכולתו לקיים את כל המצוות בקלות רבה יותר. היינו, שהקושי בקיום כל התורה והמצוות יהיה שווה ערך לקושי שבקיום עניין אחד בלבד.
ועוד ערך יש ב'דיבור אחד'. הלוא שני הדיברות הראשונים עוסקים באמונה בקב"ה ובשלילת עבודה זרה, ולגביהם יהודי אינו זקוק להסברים משכנעים. כאשר שאר הדיברות מצטרפים לאמירת הדיברות האלה, הרי שגם אותם היהודי מקיים באותה רצינות וצייתנות.
הבסיס למוסר ויושר
ועוד דבר נרמז ב'דיבור אחד': עשרת הדיברות מתחלקים לשתי קבוצות – האחת דיברות שבין אדם למקום והשנייה דיברות שבין אדם לחברו. כל הדיברות האלה נמסרו ב'דיבור אחד' כדי להדגיש שהם עניין אחד; שגם את הדיברות שבין אדם לחברו יש לקיים מתוך תודעה שזה רצון ה'.
אדם יכול לחשוב שביכולתו להתנהג ביושר ובהגינות עם זולתו בלי לתלות זאת ברצון ה'. כנגד מחשבה זו ניתנו עשרת הדיברות 'בדיבור אחד', להורות שכולם מרועה אחד ניתנו, והוא שציווה על קיומם. ואכן, הדרך היחידה להבטיח את קיום המצוות המוסריות שבין אדם לחברו היא מתוך כפיפות לרצון ה', כי בלעדיה "רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וַהֲרָגוּנִי" (בראשית כ,יא), כדברי אברהם אבינו.
(תורת מנחם, כרך מג, עמ' 398) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
