חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 ז' בחשון התשפ"ז, 18/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1989 - כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת יתרו, ט"ז בשבט ה'תשפ"ה, (14/02/2025)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1989 - כל המדורים ברצף
מגבלותיו של הרגש
יש חדש
מדוע ניתנו הדיברות 'בדיבור אחד'?
עם סגולה
"השבת אינה שלי"
לימוד התורה לעתיד לבוא
האם אפשר לבטל את איסור קטניות בפסח?
הילד חימם את המחנה
רציתי לשאול
התרחקות מעבודה זרה
החסיד המייעץ לנשיא ארה"ב

מס' 1989, ערב שבת-קודש פרשת יתרו, ט"ז בשבט ה'תשפ"ה (14.02.2025)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

מגבלותיו של הרגש

רגש הוא דבר נפלא, אבל הוא עלול להטעות ולגרור אותנו להחלטות שגויות. לכן מייעצים שלא לקבל החלטות בהשפעת רגשות עזים, אלא בהיגיון קר

הרֶגֶש הוא מתנה נפלאה שהעניק הבורא לאדם. שוו בנפשכם איך היינו נראים בלעדיו. הכול היה קר, רציונלי, טכני ויבש. בזכות הרגש אנחנו יכולים לחוות את שמחתו של הזולת או את צערו, וכך להזדהות עימו. הרגש גם מניע אותנו, ונותן טעם למעשינו.

אבל באותה מידה שהרגש הוא דבר נפלא, יש לו גם חסרונות. הוא עלול להטעות ולגרור אותנו להחלטות שגויות. לכן מייעצים לאנשים שלא לקבל החלטות בהשפעת רגשות עזים. יש להמתין ולבחון את העניין בהיגיון קר ושקול, מתוך ראיית כל צידי התמונה, ואז להחליט.

כפייה של אהבה

עניין זה בא לידי ביטוי גם בהלכה, הקובעת ש"אין עד נעשה דיין". כלומר, מי שהיה עד למעשה כלשהו, אינו יכול להיות דיין ולשפוט את האדם שעשה את המעשה. הלכה זו נראית תמוהה במבט ראשון – וכי למה לא יוכל לשפוט מי שהיה עד למעשה וראה בדיוק מה קרה? אלא שדווקא המעורבות הרגשית שלו תמנע בעדו להַפֵך בזכותו של העומד לדין, ושופט צריך להיות מסוגל לראות גם את הצד השני.

גם במעמד הר סיני, שעליו נקרא בפרשתנו, קיבלנו החלטה מתוך רגש עז. חז"ל אומרים שבעת מתן תורה "כפה עליהם הר כגיגית". החסידות מסבירה שאין הכוונה לכפייה בכוח, אלא להפך – זו כפייה שנוצרה מתוך אהבה עזה. הקב"ה הרעיף על בני ישראל אהבה עצומה כל-כך, שגרמה גם להם להימשך באהבה עזה אליו. לכן ההצהרה 'נעשה ונשמע' באה מתוך סערה רגשית, עד שהיא מוגדרת 'כפייה' (וזו המעלה של ימי הפורים, שאז "קיימו וקיבלו" היהודים מחדש, מרצונם, את התורה).

אנחנו רואים בימים אלה את כוחה של טלטלה רגשית. כשראינו את התמונות המחרידות של החטופים ששוחררו בשבת האחרונה, הנראים כניצולי הגטאות ממש, חשנו כולנו זעזוע עד עמקי הנפש. אבל היו מי שהזעזוע הרגשי הוביל אותם לאמירות שצריך להשמיד את האויבים האכזרים האלה עד האחרון שבהם, והיו מי שדווקא המראות האלה גרמו להם לזעוק שחובה להיכנע ולהיענות לתביעות האויב ובלבד לשחרר בהקדם את החטופים.

ניתוק נכון

כולנו זוכרים מה הרגשנו כולנו אחרי הטבח הנורא, כשראינו את הזוועות שביצעו מפלצות החמאס. הסערה הרגשית גרמה גם לאנשים מתונים להשמיע הצהרות על מחיקת עזה כולה עד היסוד. ועכשיו, כשהתרחקנו מאותה סערה רגשית, יש המדברים על הפסקת המלחמה והשארת המפלצת הנאצית על רגליה, מפני שליבם נקרע לנוכח הכאב הנורא של משפחות החטופים.

בדיוק משום כך קבעה הוועדה בראשות השופט שמגר כי "יש להביא לניתוק בין משפחות השבוי לבין מקבלי ההחלטות ברמה המדינית, על-מנת למנוע לחץ בלתי-ראוי". מה רע שמקבלי ההחלטות ייפגשו עם המשפחות ויחושו את הגיהינום שהן עוברות בכל יום? כי הקברניטים צריכים לשקול את טובת העם כולו, ואינם יכולים להיסחף אחר סערה רגשית, ותהיה הכנה והאמיתית ביותר.


ועדת שמגר ישבה על המדוכה והמליצה, היגיון מול רגש

  יש חדש

יום השנה לרבנית

ביום חמישי הבא, כ"ב בשבט, יחול יום השנה השלושים ושבעה להסתלקות הרבנית חיה-מושקא שניאורסון, רעייתו של הרבי מליובאוויטש. נשי חב"ד ברחבי העולם מקיימות בסמיכות ליום הזה אירועים מיוחדים לנשים, ומעלות על נס את דמותה של הרבנית, אצילות נפשה, צניעותה ומעשי החסד המיוחדים שלה.

כינוס השלוּחוֹת העולמי

בניו-יורק ייפתח ביום רביעי בשבוע הבא הכינוס העולמי של השלוּחוֹת – נשות השלוחים מכל קצווי תבל. יותר מאלפיים שלוחות יבואו בע"ה לכינוס וידונו בו בבעיות המיוחדות שעימן מתמודדת שליחת חב"ד – מחינוך הילדים במקומות נידחים ועד פעילות ציבורית בקרב נשים ובנות. ביום חמישי, כ"ב בשבט, יום הסתלקותה של הרבנית, יעלו כולן אל ציונה, ויום ראשון בערב יהיה ערב ההצדעה המסורתי, שיעלה על נס את פועלן של השלוחות ברחבי תבל.

הצדעה לשלוחי החינוך

רבבות תלמידי רשת החינוך של חב"ד, 'אוהלי יוסף-יצחק ליובאוויטש', התכנסו בהיכל שלמה בתל-אביב, לקראת יו"ד בשבט. השבוע נערך ערב הצדעה לאלפי שלוחי ושליחות החינוך, המחנכים והמחנכות, אשר מקדישים את חייהם לחינוך ילדי ישראל במוסדות ה'רשת' ברחבי הארץ.

  שלחן שבת

מדוע ניתנו הדיברות 'בדיבור אחד'?

על עשרת הדיברות אמרו חז"ל (מכילתא יתרו כ,א) שהם נאמרו 'בדיבור אחד' וחזרו ופורטו כל דיבור לעצמו. יש מחלוקת בשאלה אם הדיברות פורטו בידי הקב"ה עצמו או בידי משה, או ששני הדיברות הראשונים בלבד פורטו בידי הקב"ה ושמונת האחרים בידי משה.

מה המשמעות של 'דיבור אחד' בעבודת האדם? יש להבין תחילה את פשרו של 'דיבור אחד'. הלוא הקב"ה לא עשה זאת כדי להפגין את יכולתו לעשות דבר שהאדם אינו יכול לעשותו. אמירת הדיברות 'בדיבור אחד' נבעה מכך שזה טבעה של התגלות אלוקית. הקב"ה הוא אחד ויחיד, היינו שאין מקום לשום דבר זולתו, וממילא גם התגלותו באה באופן של אחדות מוחלטת.

קל יותר לקיים אחד

אם כן, מדוע עשרת הדיברות בלבד נאמרו 'בדיבור אחד', והלוא כל התורה והמצוות מקורן באחדות האלוקית (אמנם כל המצוות נרמזות ב־620 האותיות של עשרת הדיברות, ואולם זה רמז בלבד).

הביאור הוא, שמטבע הדברים קל יותר לקיים דיבור אחד מעשרה דיברות, הכוללים פרטים רבים ומתחלקים למצוות עשה ולא תעשה, הקשורים בתנועות נפש מנוגדות – כאן נדרש להתאמץ ולעשות מעשה של מצווה וכאן להפעיל את כוח האיפוק ולהימנע מעשיית דבר אסור.

אותו תוקף

הידיעה שכל עשרת הדיברות נאמרו 'בדיבור אחד', היינו שהם עניין אחד, מקילה על האדם לקיימם. יהודי נדרש לעשות צעד אחד, כמו הקדמת 'נעשה' ל'נשמע', ומתוך כך ביכולתו לקיים את כל המצוות בקלות רבה יותר. היינו, שהקושי בקיום כל התורה והמצוות יהיה שווה ערך לקושי שבקיום עניין אחד בלבד.

ועוד ערך יש ב'דיבור אחד'. הלוא שני הדיברות הראשונים עוסקים באמונה בקב"ה ובשלילת עבודה זרה, ולגביהם יהודי אינו זקוק להסברים משכנעים. כאשר שאר הדיברות מצטרפים לאמירת הדיברות האלה, הרי שגם אותם היהודי מקיים באותה רצינות וצייתנות.

הבסיס למוסר ויושר

ועוד דבר נרמז ב'דיבור אחד': עשרת הדיברות מתחלקים לשתי קבוצות – האחת דיברות שבין אדם למקום והשנייה דיברות שבין אדם לחברו. כל הדיברות האלה נמסרו ב'דיבור אחד' כדי להדגיש שהם עניין אחד; שגם את הדיברות שבין אדם לחברו יש לקיים מתוך תודעה שזה רצון ה'.

אדם יכול לחשוב שביכולתו להתנהג ביושר ובהגינות עם זולתו בלי לתלות זאת ברצון ה'. כנגד מחשבה זו ניתנו עשרת הדיברות 'בדיבור אחד', להורות שכולם מרועה אחד ניתנו, והוא שציווה על קיומם. ואכן, הדרך היחידה להבטיח את קיום המצוות המוסריות שבין אדם לחברו היא מתוך כפיפות לרצון ה', כי בלעדיה "רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וַהֲרָגוּנִי" (בראשית כ,יא), כדברי אברהם אבינו.

(תורת מנחם, כרך מג, עמ' 398)

  מן המעיין

עם סגולה

למעלה מההיגיון

״והייתם לי סגולה״ (שמות יט,ה). אהבת הקב״ה לישראל היא בבחינת סגולה, היינו דבר שלמעלה מהיגיון וטעם.

(היהודי הקדוש מפרשיסחה)

שלושה סוגים

'סגולה' רומזת לנקודת ״סגול״: כשם שנקודה זו היא בת שלוש נקודות, כמו-כן ישראל נחלקים לשלושה סוגים – כוהנים, לוויים וישראלים. גם התורה, שהיא בבחינת 'משפיע' לישראל, נחלקת לשלושה חלקים – תורה, נביאים וכתובים.

(לקוטי לוי יצחק)

תמיד סגול

בחינת 'סגול' זה, בכל דרך שאתה מהפכו, בצורתו הוא עומד – סגול הוא. אף כנסת ישראל כן. עם כל הזעזועים והטלטולים תישארו יהודים בצורה ובתוכן, שכן ״נצח ישראל לא ישקר״.

(רבי דוד מללוב)

כלי קיבול

'סגולה' הוא אוצר וכלי קיבול לכל גנזי מלכים. זה מה שאמר ה' יתברך לישראל, שיעשה אותם כלי קיבול להניח בהם כל הטובות והברכות שיש לו, ויוכלו לקבלן.

(רבי מרדכי-יוסף מאיז׳ביצה)

סגולה גם לעתיד

״כי לי כל הארץ״ (שמות יט,ה). אתם תהיו לי סגולה מכל העמים, העם הנבחר, לא רק בזמן שכל העמים יהיו שקועים בחשיכה ובעריות ויאמינו באלילים, אלא אפילו כשיבואו הימים של ״כי לי כל הארץ״: גם בשעה שכל הארץ, כל אומות העולם, יפנו אליי ויאמינו בי, כמו שיהיה לעתיד לבוא: ״אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'", גם אז תהיו אתם לי עם סגולה, ״בנים לה׳ אלוקיכם״.

(נחלת יעקב)

שלוש המעלות

״ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים״ (שמות יט,ו). כאן נרמזו כל שלוש המעלות – כתרים שניתנו לישראל בשעת מתן תורה – תורה, מלכות וכהונה: ״ואתם תהיו לי״ רומז לתורה, על-פי פירוש המכילתא: ״שתהיו פנויין לי ועוסקים בתורה״; ״ממלכת״ רומז למלכות; ו"כוהנים" רומז לכהונה.

(הרבי מליובאוויטש)

רק יחד

״ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה׳ נעשה״ (שמות יט,ח). אין ביכולתו של כל איש מישראל לקיים את כל מצוות התורה, שכן יש מצוות שניתנו לכוהנים, ללוויים, למלך, לכוהן גדול, למי שיש לו שדה, בית וכדומה. ולכן ״ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה׳ נעשה״ – רק כלל ישראל בשלמותו יכול לקרוא ״כל אשר דיבר ה׳ נעשה״, אבל לא כל יחיד.

(רבי מאיר-שמחה מדווינסק)

נס שענו יחדיו

בדרך צחות אפשר לומר: לפי תכונת עמנו, שאם ראובן אומר 'יום', אומר שמעון 'לילה', ולוי מכחיש את שניהם ואומר 'בין השמשות', קרה כאן נס גדול שכל העם ענה יחדיו. כי אילו קדם אחד את חברו לומר ״כל אשר דיבר ה׳ נעשה״ – היה חברו אומר חס ושלום להפך.

(אזניים לתורה)

  אמרת השבוע

"השבת אינה שלי"

ה'חפץ חיים' נסע פעם אחת לעיר פטרבורג, וראה לגודל צערו כי בעלי העסקים העשירים פותחים את עסקיהם בשבתות. הוא ניסה לשכנעם לשמור שבת, והבטיח כי שמירת השבת תביא להם את ברכת ה'.

אחד העשירים השתכנע מדבריו הלוהטים של הרב והביע נכונות להשבית את עסקיו בשבת, אחרי תקופת מעבר מסוימת. "אני מסכים, וכבר אתחיל לשנות את מבנה העסק, כדי שבתוך כמה שבועות אוכל לסגור אותו בשבת", אמר האיש.

נענה ה'חפץ חיים' ואמר: "אילו השבת הייתה שלי, הייתי יכול להסכים ל'עסקה' זו, אבל מכיוון שבעשרת הדיברות כתוב 'ששת ימים תעבוד... ויום השביעי שבת לה' אלוקיך', הרי השבת אינה שלי, אלא של הקב"ה, ואין ברשותי להתיר לך לחללה אפילו שבת אחת נוספת".

  גאולהפדיה

לימוד התורה לעתיד לבוא

עץ החיים. בספר הזוהר (רעיא מהימנא, חלק ג, עמ' קכד,ב) נאמר שלימוד התורה של ימינו הוא בבחינת 'עץ הדעת', שכן הוא נועד לתקן את חטא עץ הדעת, ומטרתו לברור את הטוב מהרע; ואולם בימות המשיח לא יהיה עוד צורך להפריד בין טוב לרע, ולכן הלימוד יהיה ב'עץ החיים'.

העניין מבואר בספר התניא (איגרת הקודש סימן כו), על-ידי הסברת ההבדל שבין תורת הנגלה לתורת הנסתר. שתיהן תורת ה', חוכמתו ורצונו של הקב"ה, אך תורת הנגלה עוסקת בגלוי בענייני העולם – "שור שנגח את הפרה", "המחליף פרה בחמור", "שניים אוחזין בטלית" וכדומה; ובתוך הדיונים הארציים טמונה חוכמת ה'; ואילו תורת הנסתר עוסקת בגלוי בענייני אלוקות וקדושה, ואין בה שום הסתר והעלם על האור האלוקי שבה.

בזמן הזה עיקר העיסוק הוא בתורת הנגלה, כדי לתקן את חטא עץ הדעת ולהפריד את הטוב מן הרע. ואולם לעתיד לבוא, כשתסתיים עבודת הבירורים, שוב לא יהיה צורך להפריד את האמת מן השקר ולעסוק בליבון קושיות ופִרכות. לימוד התורה יתעלה אז למצבו הטהור – חוכמת ה' גלויה, בלי שום העלם והסתר. לכן יהיה אז מהפך בלימוד התורה: תורת הנגלה תהיה גלויה וברורה לכל אחד ואחד, כדבר המובן מאליו, ועיקר הלימוד יהיה בפנימיות התורה, 'עץ החיים', ובלשון הרמב"ם (בסוף ספרו) – שבני ישראל "ישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם".

טעימה מהרמב"ם

האם אפשר לבטל את איסור קטניות בפסח?

"דְּבָרִים שֶׁרָאוּ בֵּית דִּין לִגְזֹר אוֹ לֶאֱסֹר אוֹתָן לַעֲשׂוֹת סְיָג – אִם פָּשַׁט אִסּוּרָן בְּכָל יִשְׂרָאֵל, אֵין בֵּית דִּין גָּדוֹל אַחֵר יָכוֹל לְעָקְרָן וּלְהַתִּירָן" (הלכות ממרים ב,ג)

אל ה'חתם סופר' הגיעה השאלה הזאת: באזור מסוים קמו אנשים וניסו לבטל את איסור קטניות בפסח. האם אפשר לבטל את איסור הקטניות? הלוא האיסור נתקבל במדינות אשכנז בלבד, ולכאורה מנהג שלא נתקבל בכל ישראל ניתן לביטול אף בידי בית דין קטן מן הראשונים!

החתם סופר השיב בשלילה מוחלטת (שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן קכב). בין היתר נימק כך:

לפי דברי הרמב"ם כאן, אם הגזירה תוקנה כדי לעשות סייג לתורה, שום בית דין אינו יכול לבטלה, אפילו אם מדובר בבית דין גדול מהראשונים. איסור קטניות תוקן בידי רבותינו הראשונים כסייג לאיסור מיני דגן בפסח, שחימוצו מן התורה.

אמנם גזירת קטניות לא פשטה בכל ישראל, אך מלכתחילה היא לא נועדה אלא לבני אשכנז בלבד. ומכיוון שבכל קהילות אשכנז התקנה אכן נתקבלה באופן מוחלט, הרי שבאשר להם הדבר דומה לאיסור שפשט בכל ישראל.

יתר על כן, אף במצב שהגזירה לא נתקבלה בכל ישראל – אין להתיר מנהג שהנהיגו ראשונים בלי טעם מספק, אלא אדרבה, יש להוסיף ולחזקו. ואם קהילות ישראל לאורך מאות שנים עמדו בגזירה זו – מאיזו סיבה נבוא עתה להתירה?

  מעשה שהיה

הילד חימם את המחנה

"בוא אחריי", אמר האיכר לילד. השניים יצאו לדרך אל תוך מעבה היער. בשעת ההליכה לפתה את הילד תחושת חרדה. האם הוא יודע מה האיכר זומם?

הילד היהודי שפשף את עיניו כלא מאמין. זה אוצר של ממש. חיים של יהודים רבים יינצלו בזכותו. "האם תרצה לקנות את הסחורה?", נשאל קצרות, תוך הבהרה: "המחיר יהיה יקר".

מחנה דז'ורין בטרנסניסטריה, שנת תש"ב (1942). השואה בעיצומה. אל המחנה הוגלו אלפי יהודים, וחיו בו בתנאים תת-אנושיים. הרעב והדוחק היו קשים מנשוא, והקור המקפיא השלים את הגורל האכזר שהיה מנת חלקם של האסירים.

היהודים הועסקו בעבודות פרך. בקושי זכו למנת לחם זעומה ומעט מרק, שבהם ניסו להחיות את גופם הצנום. בימי החורף, כאשר הטמפרטורה צנחה הרבה אל מתחת לאפס, גברה המצוקה במחנה. הקור המקפיא בלילות היה למלאך המוות ממש. רבים קפאו למוות, בהעדר אמצעי חימום והסקה.

רבי יעקב-ישכר-בער רוזנבוים, האדמו"ר השמיני בשושלת נדבורנה, היה בן שתים-עשרה בלבד, ושהה במחנה עם אביו. צערם של אחיו נגע לליבו הרחום, והוא לא הצליח לשאת את המחשבה שיהודים קופאים מקור בלילות. עצי הסקה היו מצרך נדיר במחנה, ולא היה אפשר להשיגם. באין ברירה נאלצו היהודים להשלים עם המחלות שפקדו אותם ועם הקור המצמית.

הילד חיפש דרך להשיג חומרי הסקה. מדי בוקר התעטף במעילו הדק ויצא אל הקור ששרר בחוץ. במשך שעות רבות אסף לחיקו ענפים וחתיכות עץ קטנות שמצא, והעביר אותם לחולים הקשים, שהיו זקוקים להם ביותר.

יום אחד, כאשר הילד שוטט במחנה בחיפוש גזרי עצים, ניגש אליו איכר מקומי. "אתה מחפש עצים? יש לי עצים למכירה!".

הילד הביט בו בחוסר אמון. "כאן במחנה יש עצי הסקה למכירה?!", תמה.

הגוי הנהן בראשו. "אכן", לחש לילד, "הם מוחבאים ביער. בוא אחריי". השניים יצאו לדרך אל תוך מעבה היער.

בעת ההליכה לפתה את הילד תחושת חרדה. האם הוא יודע מה האיכר זומם? הרי הסיכוי שברשותו עצי הסקה משובחים נמוך ביותר, וגם אם הוא דובר אמת, מדוע יציע אותם למכירה לילד בן שתים-עשרה? חרדתו גברה והלכה.

לאחר הליכה ממושכת הגיעו השניים לקרחת יער קטנה. עיניו של הילד נפערו בתדהמה. כלא מאמין הביט באוצר שנגלה לעיניו – חבילות רבות של עצי הסקה ארוזות ומוכנות. האיכר הביט בפניו הנדהמות של הילד ונקב בסכום שדרש תמורת העצים.

כפי שהיה הילד יכול לשער, הסכום היה גבוה מאוד, וכמעט בלתי-ניתן להשגה בתנאים הקיימים. נוסף על הבעיה הכספית, גם שומרי המחנה חיפשו נואשות עצי הסקה בעבורם, וברגע שהללו יופיעו במחנה, השומרים יחרימו את כל הסחורה. האם כדאי להתאמץ ובסוף לאבד את האוצר לטובת השומרים?

"תן לי שעה", ביקש הילד מהאיכר. "אני הולך לגייס את הכסף", הודיע בפשטות. האיכר הדריך את הילד כיצד לחזור למחנה.

בשובו מיהר אל אביו, רבי חיים-מרדכי, האדמו"ר מנדבורנה, וסיפר על העסקה שהשיג. נרגשים מהזכות שהתגלגלה לידם להציל את היהודים מהקור הנורא, התחילו האב והבן לאסוף פרוטה לפרוטה בשאיפה להגיע לסכום הנדרש.

ההצלחה האירה להם פנים ובתוך שעה בלבד נאסף הסכום המלא. סוכם עם האיכר שבשעת חצות תועבר הסחורה אל מקום סתר סמוך לצריפו של הרבי.

בשעה תשע בערב שטח המחנה היה ריק מאדם. היחידים שסובבו בו היו השומרים המרושעים, שחיפשו הזדמנות להתעלל ב'מפירי הסדר' במחנה. באותם רגעים הסתנן הרבי מצריפו, כשהוא עוקב בדריכות אחרי השומרים, לבל ישגיחו בו.

בשקט התגנב אל ירכתי המחנה וחיפש את ארון החשמל שמוליך את המתח לעמודי התאורה הפזורים במחנה. לאחר חיפוש ממושך מצא מאחורי גבעת שיחים ארון חשמל קטן.

בתנועת ידיים זריזה פתח את הארון וחיפש את הנתיך הראשי, המופקד על אספקת החשמל לכל המחנה. כשגילה את הנתיך נצצו עיניו.


כשהאדמו"ר מנדבורנה עשה הפסקת חשמל בגטו

ביד רועדת הניף הרבי אבן והיכה בחוזקה בנתיך. זה התרסק ורסיסיו נפלו אל הקרקע. עלטה כבדה השתררה במחנה. הרבי וידא כי תיקון הנזק יֶארך שעות רבות ומיהר להימלט.

זה היה הלילה האפל ביותר בתולדות המחנה. לאורך כל הלילה עמלו השומרים לתקן את התקלה הפתאומית, ורק בשעת בוקר מוקדמת הצליחו להחזיר את זרם החשמל.

בחסות העלטה והמהומה, בעוד תשומת ליבם של השומרים נתונה לתקלה, הצליחו הילד ואביו וכמה שותפי סוד נוספים להבריח את כל אוצר העצים למקום המסתור שליד צריפם. משם הדרך להפצתם לצריפי היהודים, שהתחננו למעט חימום, הייתה קצרה.

בלילות הבאים חוממו צריפים רבים במחנה, והדבר הציל את חייהם של יהודים רבים.

(על-פי סיפורו של האדמו"ר לנכדו. 'פניני פרשת השבוע')

  רציתי לשאול

עם הרב שאול רייצס

שליח בתל-אביב ומרבני ישיבת חב"ד 'חזון אליהו' בעיר

מה עדיף, ללמוד בשיעור או בחברותא?

במקורות הקדומים ביותר אנו מוצאים צורות שונות של לימוד. החל מהתיאורים איך משה, אהרון והזקנים לימדו את העם במדבר, ועד המעלה של "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה" או שניים ואפילו אחד.

המשותף ללימוד בשיעור או בחברותא הוא שאינך לומד לבד, אלא יש איתך עוד מישהו, שמביא דרך הבנה שונה משלך. ומובן שיש מעלות מיוחדות בחברותא ויתרונות מיוחדים בשיעור.

לימוד בחברותא מתנהל קודם כול בקצב שלך. אם תרצו, תוכלו לעצור ולהתעמק יותר, ואם תרצו, תוכלו להתקדם מהר יותר ולחתור להספק גבוה יותר. כל אחד גם תורם את ההבנה שלו, וכך הסוגיה תוּקף מכמה זוויות.

יש חיסרון קל בלימוד בחברותא, שאתם עלולים לעיתים לגלוש ולמצוא את עצמכם מדברים על דברים שאינם קשורים בדיוק ללימוד... אבל הקשר החברי ביניכם ודאי יגרום בסופו של דבר לאחד מכם לומר: 'די, עלינו לחזור ללימוד'.

לימוד בשיעור חשוב מאוד קודם כול מצד הקדושה שבו. חכמינו מפליאים במעלת העוסקים בתורה ברבים, ובשכינה השרויה על הלומדים. מוסר השיעור גם מכין אותו ברמת עומק שלא תמיד תוכלו להגיע אליה בכוחות עצמכם. גם המשתתפים האחרים בשיעור מעלים שאלות או מציעים הסברים, ואלה עושים את הדיון פורה יותר.

נוסף על כל המעלות האלה שבשיעור, יש גם 'התמיכה החברתית' של לומדי השיעור. קשרים טובים נבנים בשיעורי תורה, והם מובילים לעזרה הדדית, לדיבוק חברים, לעריכת שמחות יחד (שבע ברכות, ימי הולדת). בכלל, חיים יהודיים תוססים ושמחים, נעים תמיד סביב שיעורי תורה.

  פינת ההלכה ומנהג

התרחקות מעבודה זרה

שאלה: האם מותר להיכנס לבתי פולחן של גויים במהלך טיול?

תשובה: ציוויים רבים מופיעים בתורה כדי להרחיקנו מעבודה זרה. למשל, אסור אפילו להזכיר שם המיוחד לאליל, ואף שמות ערים ורחובות ה'מקודשים' בעיניהם אין מזכירים אותם כמות שהם. אסור להסתכל בנוי של אלילים, וכמו שכתב הרמב"ם: "ואפילו להסתכל בדמות הצורה אסור, שנאמר (ויקרא יט,ד): 'אל תפנו אל האלילים'... שלא תשאל על דרך עבודתה היאך היא, אף-על-פי שאין אתה עובדהּ, שדבר זה גורם להיפנות אחריה ולעשות כמו שהן עושין...".

לכן יש להיזהר שלא לקרוא ספרים ופרסומים (ובהם ספרי לימוד המגיעים בימינו גם לבתי ספר דתיים!) המפרטים דרכי פולחן ובהם מודפסות תמונות של אלילים ופולחניהם מהמזרח הרחוק.

ובענייננו, ודאי שאסור להיכנס לכנסיות ולמנזרים וכדומה. כבר נפסק ש"מצווה להתרחק מדרך אלילים ארבע אמות". והרמב"ם כתב: "וכל עיר מערי האומה הנוצרית שיש להם בה במה, כלומר בית תפילתם, שהוא בית עבודה זרה בלי ספק, הרי אותה העיר אסור לעבור בה במתכוון, כל שכן לדור בה, אלא ה' מסר אותנו בידיהם שנגור בעריהם בעל כורחנו... ואם כן הוא דין העיר - כל שכן דין בית עבודה זרה עצמו, שכמעט אסור לראותו, כל שכן לקרב אליו, קל וחומר להיכנס לתוכו".

מי שצריך ללמד קורס על אלילי יוון ורומי (אבל לא על אלילים הנעבדים בימינו) – התיר לו זאת ה'אגרות משה', בתנאי שילַמֵד את החומר באופן שיבינו התלמידים את אפסות אמונתם והשטות שבה, ומזה אולי יבינו גם על ערכן של האמונות הנפוצות בעולמנו כיום.

מקורות: ע"ז יז,א; נא,ב. רמב"ם פיה"מ ע"ז פ"א מ"ד (תרגום הרב קאפח). פ"ב מהל' ע"ז ה"ב-ג. פי"א מהל' מאכלות אסורות ה"ז. שו"ע יו"ד סו"ס קמב, ר"ס קמז ור"ס קנ. דרכ"ת קנ ס"ק ב. שו"ת אג"מ יו"ד ח"ג סי' קכט ס"ו. יחוה דעת ח"ד סי' מה. שלחן מנחם יו"ד סימן יז.

  חיים יהודיים

החסיד המייעץ לנשיא ארה"ב

איש העסקים האמריקאי ויועץ לנשיא ארה"ב, ר' יהודה קפלון, מספר על החברות הארוכה עם טראמפ, ומשוכנע כי טראמפ מבין היטב את כל מה שחשוב לביטחון ישראל ולעם היהודי. איש הכוורת מדבר

תעודת זהות. ר' יהודה קפלון, איש עסקים בן 57, חסיד חב"ד, תושב מיאמי שבפלורידה, יועץ לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הוא מנצל את תפקידו לקידום עניינים רבים בעבור העם היהודי, ובהם חוק האנטישמיות החדש, שמתקן עוול חמור שנגרם לסטודנטים היהודים בארה"ב.


"יש לנו חבר אמיתי בבית הלבן". קפלון

היכרות. אני מכיר את נשיא ארה"ב טראמפ כבר שנים רבות. שותפי עובד בחברה של טראמפ כבר עשרים שנה, וכך נזדמן לנו להיפגש פעמים רבות ולשוחח. בבחירות האחרונות התבקשתי לסייע לקמפיין שלו בריכוזים היהודיים.


קפלון עם נשיא ארה"ב טראמפ

חברות. החברות של טראמפ עם היהודים, כפי שאני רואה את זה, עמוקה ופנימית. יש לנו חבר אמיתי בבית הלבן. לטראמפ יש נכדים יהודים; בצמרת החברה שלו מועסקים יהודים רבים; וגם בממשל החדש. הוא מכיר את היהודים ואת העם היהודי היטב. יש לטראמפ גם הכרת הטוב לעם היהודי: אחרי ניצחונו דיבר איתי על התמיכה היהודית בו. בפנסילווניה קיבל קולות רבים מהיהודים, ואלה הכריעו את ניצחונו במדינה החשובה. גם בניו-יורק זכה לתמיכה חסרת תקדים, בזכות הבוחרים היהודים.

מעשים. טראמפ הוא איש של מעשים. ראו מה קרה בתוך ימים אחדים מאז הכתרתו, כמה חוקים קידם וכמה צווים ביטל – והכול כדי להגן על ישראל ועל העם היהודי. העולם בהלם מההתקדמות המהירה ומהצעדים האלה.

אנטישמיות. אחד החוקים החדשים שנשיא ארה"ב חתם עליהם הוא חוק נגד אנטישמיות. זכיתי להיות מעורב בהכנת החוק, שיבלום את האנטישמיות הנוראה בקמפוסים בארה"ב, כפי שראינו במיוחד בשנה האחרונה. סטודנטים יהודים לא יכלו להתהלך בחופשיות בשטחי האוניברסיטה. החוק הזה מזהיר את כלל הנהלות האוניברסיטאות: מי שלא ימגר את האנטישמיות – לא יקבל תקציבים.

אויב משותף. אפשר להבין מה טראמפ חושב על ישראל ועל מלחמותיה מדברים מפורשים שאמר. הוא דיבר כמה וכמה פעמים נגד אנטישמיות וערך יום זיכרון לנרצחי שמחת תורה. הוא תקף את הסטודנטים האנטישמים שהפגינו נגד ישראל בקמפוסים. ברור לי שהוא רואה באויבי ישראל את אויביה של אמריקה.

אמר וביצע. משיחותיי עימו אני יכול לומר שהוא מכיר היטב את מה שחשוב לישראל, ומה שחיוני לביטחונה וליציבותה. דברים שאמר לי כבר לפני כשנה שיעשה – ביצע בימים הראשונים לכניסתו לבית הלבן. כך מתנהג אדם שמכיר היטב את המזרח התיכון.

חטופים. בלי להיכנס לפרטי המגעים הקשורים לשחרור החטופים, אני יכול לומר דבר אחד – כשאני רואה את בכירי הממשל עוסקים בנושא הרגיש הזה, נראה כאילו מדובר בילדים שלהם. אני רואה יחס רציני ואחראי מאוד, אכפתיות גדולה לכל חטוף וחטופה.

חמאס. בבית הלבן יודעים היטב מיהו חמאס ואיך לטפל בו. לכן בתוך ימים אחדים מכניסתו לתפקידו שחרר טראמפ את האמברגו שהטיל ממשל ביידן על משלוח תחמושת אמריקאית לישראל. כל השערים נפתחו וישראל מקבלת ותקבל כל נשק שהיא צריכה כדי להגן על גבולותיה ואזרחיה.


עם מזכיר המדינה, מרקו רוביו

בציוּן. שעות אחרי שביקר טראמפ בציון של הרבי מליובאוויטש, זמן קצר לפני הבחירות הגורליות, פגשתי אותו בפלורידה. זה היה באירוע שנערך לציון טבח 7 באוקטובר. שוחחתי עימו, והוא הזכיר את ביקורו בציון ואת התפילה שנשא שם. ראיתי את שמחתו על האפשרות שהייתה לו להתפלל שם. הוא יודע מיהו הרבי ואת כוח התפילה בציונו.

אחדות. לאורך כל מערכת הבחירות בארה"ב נזדמן לי לדבר עם יהודים מכל הגוונים. אנחנו חייבים להתעלות ולהתאחד, לדבר זה עם זה בכבוד ובנועם. אכן ,יש חילוקי דעות, אבל אפשר להסכים על הדברים המשותפים לנו. כולנו משפחה אחת וצריכים להיות עם אחד ומאוחד.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)