לאחר שבני ישראל יצאו ממצרים החלו המצרים לרדוף אחריהם, ומלאך האלוקים שהלך לפני המחנה התייצב מאחוריו, וגם עמוד הענן חצץ בין בני ישראל לבין מחנה מצרים, ככתוב "וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל".
רש"י מבאר את כל ההתרחשות הזאת בעזרת משל "למהלך בדרך ובנו מהלך לפניו, באו ליסטים לשבותו – נטלו מלפניו ונתנו לאחריו; באו זאבים מאחריו – נתנו לפניו; באו ליסטים לפניו וזאבים מאחוריו – נתנו על זרועו ונלחם בהם, כך 'וְאָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו' (הושע יא,ג)".
תפקיד המלאך והענן
המשל נועד להשיב על השאלה, מדוע היה צורך בענן נוסף על מלאך האלוקים, והלוא המלאך נועד "לקבל חיצים ובליסטראות של מצרים", ומה הוסיף עמוד הענן? המשל מסביר, ש'המהלך בדרך' מבקש להגיע בבטחה אל מחוז חפצו ואינו מחפש מלחמות. רק אם הוא מותקף בידי זאב או ליסטים, אזיי באין ברירה יתמודד איתם כדי להמשיך בדרכו.
המסע של בני ישראל נועד להחזירם לארץ כנען, כהבטחת הקב"ה ליעקב "וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה". זה מודגש במילים "בנו מהלך לפניו" - הליכת בני ישראל היא העיקר, והקב"ה מלווה אותם בלבד. המלאך נועד להגן על בני ישראל, ועמוד הענן תפקידו להבדיל את מחנה ישראל ממחנות אחרים, כדי להנעים את המסע, ולא כדי לפתוח במלחמות.
ליסטים וזאבים
ואז "באו ליסטים לשבותו", כדברי פרעה: "סגר עליהם המדבר" – הוא סבר שהמדבר לכד את בני ישראל ושם אותם בשבי, וכביאור רש"י: "שאינם יודעים לצאת ממנו ולהיכן ילכו". כנגד האיום הזה נאמר "נטלוֹ מלפניו ונתנו לאחריו", היינו מה שכתוב "מלאך האלוקים ההולך לפני בני ישראל".
ופתאום "באו זאבים מאחריו". פרעה רדף אחרי בני ישראל כדי להילחם בהם, כפי שנאמר "אָמַר אוֹיֵב... אָרִיק חַרְבִּי". בעקבות זאת הקב"ה "נתנו לפניו" – "וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם".
לקחם בידיו
המלאך חצץ בין המחנות וספג את החיצים והבליסטראות של המצרים, והענן סייע, כדברי רש"י, "להחשיך למצרים". היינו, להעמיק את החושך כדי שיקשה על המצרים לתקוף את בני ישראל. בשלב הזה המלאך עזב, מפני שלא היה בו צורך.
כאשר בני ישראל התקדמו לעבר הים, הענן כבר לא עמד לפניהם, משום שתפקידו היה להנחות את הדרך במדבר. גם המלאך כבר לא שמר עליהם, מפני שהענן החשיך קודם למצרים. או-אז "נטלו על זרועו ונלחם בהם" – הקב"ה עצמו השיב מלחמה כדי לאבד את המצרים. עכשיו, כאשר הקב"ה נלחם בהם, המצרים חישבו לברוח, "אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם", ואולם דינם כבר נחרץ, והם טבעו בים ובני ישראל ניצלו.
(תורת מנחם, כרך סז, עמ' 184) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
