לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא. ההסבר הנפוץ על מצבים של סבל וצער הוא שזו ירידה לצורך עלייה, וכגודל הירידה – כן תגדל העלייה, בבחינת "לפום צערא – אגרא" [=כגודל הצער, גודל השכר]. אבל יש מצבי סבל וירידה גדולים כל-כך, עד שקשה לראות איזו עלייה מצדיקה אותם.
זו הזעקה שזעק משה רבנו אל הקב"ה (שמות ה,כב): "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה!". על כך באה תשובת הקב"ה בתחילת פרשת וארא: "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם, אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ-ל שַׁ-דָּי, וּשְׁמִי הוי'ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי הוי'ה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם... וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי הוי'ה".
הרבי מליובאוויטש מסביר (לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 23) שזו התשובה על שאלת משה. אמנם הקב"ה התגלה אל האבות, אבל זה היה ב"א-ל ש-די" בלבד – התגלות מוגבלת ומצומצמת. ואולם עתה עומד להתחולל הגילוי הגדול של שם הוי'ה, וכדי לזכות להתגלות עצומה זו, יש לעבור את הגלות הקשה.
כזאת היא גם הגאולה העתידה. זו לא תהיה רק גאולה מהמצוקות הגשמיות או הרוחניות (גאולה מיצר הרע), אלא היא תביא את גילוי שם הוי'ה במידה המלאה. הדבר נרמז בדברי הרמב"ם בסוף ספרו, בתיאור ימות המשיח: "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את הוי'ה בלבד... שנאמר כי מלאה הארץ דעה את הוי'ה כמים לים מכסים". לכן עלינו לעבור את השלב הקשה והמייסר של הגלות, כדי להגיע לגאולה נשגבה זו. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
