חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:48 זריחה: 5:45 כ"ט בתמוז התשפ"ו, 14/7/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כוחות להתעלות על האבות
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1986 - כל המדורים ברצף
עסקה הופכת קרביים
יש חדש
כוחות להתעלות על האבות
אותות ומופתים במצרים
תגובה מזיקה
לקראת הגילוי העצום
קודם כול משפחה
תחושת לב של דיין
רציתי לשאול
שייק וברכתו
שהחזרת בי נשמתי, נשימתי ונגינתי

פרשתנו נפתחת בדברי הקב"ה למשה "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ־ל שַׁ־דָּ־י וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו,ג). את המילה 'וארא' רש"י מפרש – "אל האבות". פירושו תמוה, והלוא האבות כתובים בפסוק במפורש בשמותיהם, ומה בא רש"י לחדש באומרו שההתגלות הייתה אל האבות?

הביטוי 'וארא' משמעו 'נראיתי'. חוש הראייה הוא אמצעי הקליטה האמין ביותר שיש לאדם, והאבות חוו את ההתגלות האלוקית ברמה המוחשית ביותר. וכאשר יהודי קורא את הפסוק 'וארא', נראה לו שעניין זה עומד למעלה מיכולותיו. וכי הוא מסוגל להגיע ל'ראייה' באלוקות כמו האבות?!

ריח ושמן

לכן רש"י מבהיר: "וארא – אל האבות". אברהם, יצחק ויעקב אינם רק צדיקים כשהם לעצמם, אלא הם האבות של עם ישראל. אב מוריש לבנו את כל נכסיו ומקנה לו את תכונותיו ואת ערכיו, עד שבנו יכול להיות אפילו נעלה ממנו – "יפה כוח הבן מכוח האב" (שבועות מח,א).

חז"ל (סנהדרין קה, ב) אמרו "בכול אדם מתקנא, חוץ מבנו". היינו, שבאופן טבעי עלולה להיות קנאת אב בבנו, ובכל-זאת אין היא מתרחשת, מפני שרצון האב הוא שבנו יהיה נעלה ממנו. במובן מסוים יש לנו, בני האבות, יתרון על האבות עצמם. חז"ל אמרו (שיר השירים רבה א,ג): "כל המצוות שעשו לפניך האבות – ריחות היו. אבל אנו 'שמן תורק שמך'".

מקור הנשמות

הדבר מוסבר בכך שבמצוות שקיימו האבות לא היה בכוחה של הקדושה להתחבר עם החפץ הגשמי שבו נעשתה, אלא היא הסתלקה ממנו בגמר המצווה, בדומה לריח שמתנדף ומתפוגג. לעומת זה, המצוות שאנו מקיימים מקדשות את החומר עצמו.

איך ייתכן שאנו, צאצאי האבות, נגיע למדריגה רוחנית שלא הייתה בהישג ידם? מפני שכל נשמות ישראל מקורן בקב"ה בעצמו, ומצד זה יש בנו היכולת להתעלות עד אין-סוף.

כוחו של יהודי

נוסף על כך יש לאבות הייחודיות בהיותם 'מרכבה' לאלוקות (בראשית רבה פב,ו). כשם שהמרכבה מונהגת לחלוטין בידי הרוכב, כך האבות שיקפו בכל צעד ופעולה אך ורק את הקב"ה והיו בטלים אליו לגמרי. מדריגה זו קיימת גם בקיום המצוות על־ידינו. בספר התניא (פרק כג) מוסבר שקיום מצווה באיברי הגוף, כמו יד הנותנת צדקה, הופך את היד ל'מרכבה' לרצונו של הקב"ה.

זו הוראה לכל אחד ואחד מישראל, שאף שהוא מכיר את מעמדו הרוחני ומצבו בקיום התורה והמצוות, ואף שהוא יודע כי הוא רחוק מלהשביע רצון, עליו לדעת שבכוחו להגיע לא רק ל"וארא", אלא אף למעלה מזה – להיות 'מרכבה' לאלוקות, ואף להחדיר את הקדושה בתוך הגשמיות, דבר שלא היה בכוחם של האבות.

(תורת מנחם, כרך עט, עמ' 89)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)