שני שמות
"ואלה שמות בני ישראל" (שמות א,א). לכל אדם מישראל שני שמות – שמו העצמי והשם שקונה לעצמו על-ידי מעשיו.
(רבי אהרן-נתן-דוד מלנמשנה)
שמות לכוכבים
שקולים הם ישראל כצבא השמיים. נאמר כאן 'שמות' ונאמר בכוכבים 'שמות', שנאמר "מונה מספר לכוכבים, לכולם שמות יקרא". אף הקב"ה, כשירדו ישראל למצרים, מנה את מספרם כמה היו.
(מדרש רבה)
מספר ושם
מספר משקף את הצד השווה של הדברים הנמנים, ואילו קריאת שם מבטאת את המיוחד והשונה שבכל פרט, שלכן הוא נקרא בשם מיוחד זה. בכל יהודי נמצאות שתי הבחינות האלה: 'מספר' ו'קריאת שם'. 'מספר' רומז לנקודת היהדות, השווה אצל כל אחד ואחד מישראל. ו'קריאת שם' רומזת לסגולתו ויתרונו המיוחד של כל יהודי.
(הרבי מליובאוויטש)
הערובה לשמירה
"את יעקב איש וביתו" (שמות א,א). התורה מדגישה כי רק מפני שיעקב אבינו הלך איתם הסכימו השבטים לרדת למצרים, מקום הטומאה והתועבה. רק נוכחותו של יעקב עימם שימשה להם ערובה כי לא יתערבו בגויים ולא ילמדו ממעשיהם הרעים.
(חפץ חיים)
השם העברי
"ויוסף היה במצרים" (שמות א,ה). אף-על-פי שפרעה נתן לו שם מצרי, 'צפנת פענח', החזיק יוסף בשמו העברי. גם במצרים היה יוסף.
(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)
קימה אכזרית
"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" (שמות א,ח). חדש – שנתחדשו גזירותיו. ומהו 'ויקם'? שקם על ישראל כאויב, מלשון "לאור יקום רוצח", "כי יקום איש על רעהו ורצחו נפש", "כי קמו בי עדי שקר".
(חזקוני)
המזימות לא יצלחו
אילו היה פרעה יודע את דברי ימיו של יוסף היה למד שכל האמצעים שהשתמשו בהם כדי להרע לו – בין האחים ובין פוטיפר – כולם נהפכו לטובה, ועל-ידם עלה יוסף לגדולה. אילו היה פרעה יודע זאת, היה ירא לשעבדם ולענותם, שלא יביא בכך לידי גאולתם.
(אמרי אש)
עוצמת האחדות
"ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" (שמות א,ט). כשבני ישראל מאוחדים כעם אחד אזיי – "רב ועצום"; הם חזקים ועצומים ואין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם.
(רבי ישראל מרוז'ין) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
