תפילת 'ועל הניסים' מתארת בפשטות אך בקיצור את נס הניצחון של חנוכה: "בימי מתתיהו בן-יוחנן כוהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יוון הרשעה... עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם, מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים" וכו'.
התפילה מתארת את המרכיב הניסי במלחמה: קבוצת לוחמים קטנה וחלשה הביסה צבא אדיר של גיבורי חיל. לצד היותו ניצחון ניסי, ניכר שהנס עבר בכלים טבעיים. היה צורך לצאת למערכה, להצטייד בכלי נשק, להילחם, ואז הקב"ה חולל את הניצחון הניסי.
מלחמות משה ויהושע
שילוב זה של נס המתלבש בכלי הטבע אינו מייחד את מלחמת החשמונאים בלבד. חוץ מהמלחמות של משה רבנו, שהתנהלו בדרך על־טבעית, המלחמות האחרות שבני ישראל נלחמו נערכו כמלחמה אופיינית. אמנם המלחמה הראשונה של יהושע, כיבוש יריחו, נעשתה בדרך שאינה טבעית, כאשר הכוהנים נושאים את ארון ברית ה', תוקעים בשופרות והחומה קורסת, ואולם השלב העל־טבעי הסתכם בכיבוש יריחו בלבד, שהיא "מנעולה של ארץ ישראל" (רד"ק יהושע כד,יא).
המלחמות האחרות התנהלו בדרך הטבע, והיו כרוכות בתחבולות ובתכסיסי מלחמה וכו'. זה גם ההסבר לדין שבעל מום אינו נעשה "יוצא צבא בישראל". והלוא נאמר בתורה (דברים כג,טו) "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ, לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ", ואם כן, מדוע לא יוכל בעל מום להשתתף במלחמה? אלא שאף שהמלחמה מתנהלת בידי הקב"ה, נדרשת אחיזה בדרך הטבע. על הלוחם להיות שלם בגופו, כדי שהניצחון יוכל להיות מלובש בדרכי הטבע.
למה לא בפסח?
תפילת 'ועל הניסים' אכן מציגה את שני המרכיבים האלה, ללמדנו שזו הייתה מלחמה לכל דבר ועניין, והקב"ה 'הלביש' את הנס בתוך המלחמה שהתנהלה בדרכי הטבע, ובזכות הנס הזה החלשים ניצחו את הגיבורים והמעטים את הרבים.
לכן אומרים 'ועל הניסים' בחנוכה ובפורים בלבד ולא בחג הפסח. לכאורה היה מתבקש לומר 'ועל הניסים' גם בפסח, שבו אירע הנס של יציאת מצרים – ראשון לכל הניסים כולם. במיוחד לפי המבואר בספרים שחודש ניסן קשור עם הנהגה על־טבעית.
מתי צריך לספר
אלא דווקא בגלל היותה של יציאת מצרים נס על-טבעי לגמרי אין אומרים בו 'ועל הניסים'. בנס על־טבעי אין צורך לספר על הנס, שכן הכול רואים זאת בעיניהם.
ואולם בחנוכה ובפורים הניסים השתלבו בתוך המהלך הטבעי. בפורים – על-ידי מרדכי ואסתר, "אחות לנו בבית המלך" (מגילה טו,ב), ובחנוכה – במלחמה ממשית, בדרך הטבע. לכן אומרים "על הניסים... שעשית", להורות שעל אף המעטה הטבעי – אנו מכירים שזה נס שהקב"ה חולל לבני ישראל.
(תורת מנחם, כרך סו, עמ' 367) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
