בסוף הפרשה מפורטת שושלתו של נח, ובתוכה גם בניו של עבר – פלג ויקטן. התורה מציינת את שמות ילדיו של יקטן: "וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף, וְאֶת חֲצַרְמָוֶת וְאֶת יָרַח". רש"י מפרש את השם חצרמוות: "על שם מקומו, דברי אגדה". כלומר, חצרמוות הוא שם מקום, ויקטן קרא לבנו על שם המקום.
פירוש זה של רש"י תמוה: מה הוא בא ללמדנו באמירה שזה שם מקום? ואם רצונו להבהיר את משמעות השם, למה לא עשה כן קודם לכן, כשהוזכרו שמות אחרים?
אגדה מאחורי השם
קודם לכן רש"י מסביר את שמו של האב, יקטן: "לפי שהיה עניו ומקטין את עצמו לכך זכה להעמיד כל המשפחות הללו". הסבר זה מובן. זו הוראה בעבודת האדם לנהוג בענווה. גם את שמו של תירס, המוזכר בפרשתנו, רש"י מפרש: "זו פרס". זה קשור לדבריו קודם לכן שכורש, מבניו של יפת, בנה את בית המקדש השני, והלוא הוא היה מלך פרס.
אבל מה עומד מאחורי הצורך של רש"י לפרש מהו 'חצרמוות'? ומה פשר הסיום "דברי אגדה"? בפשטות אפשר להסביר שרש"י נחלץ להסביר מדוע יקטן, שהיה צדיק ועניו, בחר לבנו את השם 'חצרמוות', המביע את הפך הברכה, ולכן ציין שזה שם המקום.
חיים של תשובה
ואולם רש"י מוסיף ואומר שזה פירוש ממדרש אגדה, היינו שאין לראות בשם 'חצרמוות' את המשמעות השטחית והשלילית (שהבחירה בו מוסברת בכך שזה שם מקום), אלא להעמיק ולראות בו מסר חיובי.
מקורו של רש"י הוא במדרש רבה, ושם נכתב: "מקום הוא ששמו חצר מוות, שהם אוכלים כרישים (ירק זול) ולובשים כלי פפייר (בגדים עשויים מפפירוס) ומצפים למיתה בכל יום". אנשי המקום חיו בסגפנות ומתוך הסתפקות במועט, אכלו מזון בסיסי ולבשו ביגוד זול. באותם ימים היה שפע של גשמיות, ובכל-זאת הם לא היו נהנתנים אלא אפילו חיכו ליום המוות. זה מצב שבו האדם עומד בתשובה תמידית, בבחינת "ושוב יום אחד לפני מיתתך".
ההפך מרדיפת המותרות
כדי שנדע שעלינו ללמוד מהתנהגותם של אנשי חצרמוות רש"י מציין שאלה "דברי אגדה", היינו דברים המושכים את ליבו של האדם.
המסר בעבודת האדם מ'חצרמוות' הוא: בזמננו רווחת התופעה של רדיפה אחרי חומריות. היא ניזונה מקנאה ותאווה. בני-אדם שואפים לחיות ברמת חיים גבוהה, משופעת בדברי מותרות, ואף לווים כסף ומשתעבדים לחובות כדי לממן זאת. ואילו כשמבקשים ממנו לתרום לצדקה, הוא טוען שאין לו כסף... יש ללמוד מיקטן, שקיבל את חינוכו מאביו, עבר, שצריך לחיות בקטנות ובביטול, ובדרכם של תושבי 'חצרמוות', שמיעטו בהנאות העולם וחיו בתחושת תשובה תמידית.
(תורת מנחם, כרך מא, עמ' 197) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
