חֲזָרָה לִבְרֵאשִׁית. ימות המשיח הם במובן מסוים חזרה למצבו הבראשיתי של העולם. מתיאור התורה ומדברי חז"ל עולה כי זה היה עולם נעלה ביותר, שבו גם הגשמיות עמדה ברמה רוחנית עליונה. העולם ירד ממדריגתו בעקבות חטא עץ הדעת.
רבי יצחק אברבנאל (משמיע ישועה, המבשר השלישי, נבואה ב) מפרש את המאמר "עולם כמנהגו נוהג", שלא יתחדשו אז דברים על-טבעיים, שמחוץ למסגרת הטבע, ואולם חזרת העולם למצבו הבראשיתי הנעלה, כפי שהיה בעת הבריאה, קודם שירד ממדריגתו על-ידי החטא – עודנה בגדר "עולם כמנהגו נוהג".
כך יש להסביר כמה מאמרי חז"ל, שמהם משתמע כי בימות המשיח ישתנו סדרי העולם. למשל, נאמר (בסוף כתובות): "עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שייטענו פירות". "עתידה חיטה שתיתמר כדקל ועולה בראש ההרים". "עתידה חיטה שתהיה כשתי כליות של שור הגדול". כל אלה אינם נס ואינם שידוד הטבע, אלא חזרתו של העולם למתכונתו הטבעית הראשונית.
התורה עצמה מבטיחה שאם עם ישראל ילך בדרך התורה, יזכה לברכה ולשפע מופלאים. על הפסוק (ויקרא כו,ד) "וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ" אומרים חז"ל (תורת כוהנים שם): "לא כדרך שהיא עושה עכשיו, אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון. ביום שנזרעה – בו ביום עשתה פירות... עץ פרי... בו ביום שהוא נטוע – בו ביום עושה פירות". בימות המשיח, כשהעולם יחזור למצבו הראשוני, יתגשמו כל ההבטחות הללו. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
