חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 ז' בחשון התשפ"ז, 18/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1973 - כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת בראשית, כ"ג בתשרי ה'תשפ"ה, (25/10/2024)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1973 - כל המדורים ברצף
אנחנו כאן מכוח הצדק
חדש על המדף
כוח מבראשית לכל השנה
נעשה אדם
מי צריך את מי
העולם יחזור למצבו הראשוני
מדרגות עץ במקווה
טוב לב וגמולו
רציתי לשאול
שנת 'מעשר עני'
בראשית ברא אלוקים את הזמן

מס' 1973, ערב שבת-קודש פרשת בראשית, כ"ג בתשרי ה'תשפ"ה (25.10.2024)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

אנחנו כאן מכוח הצדק

באמצעות סיפור הבריאה התורה מציידת אותנו בתשובה ניצחת לטענת הגויים על ה'כיבוש' ועל היותנו 'ליסטים' כביכול

המלחמה במבקשי נפשנו מתנהלת בשדה הקרב, בזירה המדינית וגם במישור ההסברתי. בחזית הצבאית אנו זוכים בחסדי ה' לניצחונות כבירים, ואולם בתחום ההסברתי עדיין לפנינו עבודה רבה. ואין זה עניין של ארגון נכון והקצאת משאבים בלבד, אלא קודם כול של בחירת הטיעונים הנכונים.

אויבינו חוזרים שוב ושוב על השקר הבוטה שהם בני הארץ אלפי שנים, בעוד היהודים הם זרים וכובשים. מדוע חשוב להם לחזור שוב ושוב על כזב זה? כי הם מבינים שחייבים לבסס תחושת צדק. אם הארץ הזאת אינה שלהם, הטיעונים האחרים יאבדו ממשקלם.

הטיעון המנצח

לעומתם, אנחנו נטשנו כמעט לגמרי את טענת הצדק והזכות, ובמקומה מדברים על צורכי ביטחון. כאשר הטיעון הביטחוני נהפך למרכיב היחיד בהסברת עמדתנו לעולם, הוא נדון לכישלון.

צד אחד מנופף בטיעון ערכי, דבק בזכותו על הארץ, זועק שאדמתו נגזלה ממנו, ונשמע משכנע מאוד. הצד השני מתבצר מאחורי נימוקים ביטחוניים, ולכן משכנע הרבה פחות. לכל היותר יציעו לו פתרונות לשאלות הביטחוניות, אבל ישאפו לתת לצד השני את מה שנראֶה נכון וצודק.

עלינו לבסס את ההסברה על טיעונים של אמת וצדק, שמהם נובעת זכותנו על הארץ הזאת. השבת, כשנקרא בתורה את פרשת בראשית, כדאי לעיין בדברי רש"י, בפירושו הראשון לתורה. רש"י מציג שאלה על עצם העובדה שהתורה נפתחת בסיפור הבריאה. הלוא התורה היא ספר חוקים, ולכאורה היה עליה להיפתח במצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל. התשובה מדהימה: סיפור הבריאה נועד לבסס את זכותנו על ארץ ישראל!

וכך רש"י כותב בשם רבי יצחק: "שאם יאמרו אומות העולם לישראל – ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם – כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בְּרָאָהּ וּנְתָנָהּ לאשר ישר בעיניו. ברצונו – נְתָנָהּ להם, וברצונו – נְטָלָהּ מהם וּנְתָנָהּ לנו". כלומר, באמצעות סיפור הבריאה התורה מציידת אותנו בתשובה ניצחת לטענת הגויים על ה'כיבוש' ועל היותנו 'ליסטים' כביכול.

להשמיע את האמת

בראש ובראשונה עלינו להצהיר בנחישות הגדולה ביותר שזו ארצנו. זו הנחלה שנתן בורא העולם לעמו. את האמת הזאת יודע כל גוי שקרא תנ"ך מתורגם לשפתו, אבל אנחנו צריכים להשמיע אותה בקול רם.

לא זו בלבד שלא כבשנו ארץ ששייכת לאחרים, אלא ההפך הוא הנכון – הערבים הם שהתקבצו לכאן מכל המרחב שמסביב וכבשו את ארצנו ונחלת אבותינו. על המקומות הקדושים לנו הקימו מסגדים. את היהודים שחיו בארץ רדפו ועינו. הם הכובשים, הם הזרים, ואילו אנחנו בעלי הבית של ארץ הקודש, שגם הגויים קוראים לה 'הולי לנד'.

מכאן נובעת זכותנו הצודקת מאין כמותה על ארץ ישראל. כשיהודים מתגוררים בירושלים ובבאר-שבע, בחיפה ובחברון, באלון מורה ובצפת, בשילה ובשדרות, זה הדבר הנכון והצודק ביותר – העם היהודי שב לביתו, לארצו ולנחלתו. אמת זו צריך להשמיע שוב ושוב, בנחישות ובביטחון, והיא תנצח!


זו ארצנו. הנחלה שנתן בורא העולם לעמו

  ספרים

אור התפילה י
מספרי אדמו"רי חב"ד
בהוצאת קה"ת

כרך עשירי המרכז את ביאורי החסידות על הפרשה הראשונה של קריאת שמע. 814 עמ'. טל' 039606018.

למועד מועדים וחצי
מאת הרב יוסף-מיכאל יוסקוביץ
בהוצאת המחבר

סדר הזמנים במקרא, מוקדם ומאוחר בתורה, תאריכים ושנים והמסתעף מהם. פרי עמל של שנים. 324 עמ'. טל' 0548496207.

משיח זה ריאלי
מאת הרב מנחם לרנר
בהוצאת המחבר

ספר בפורמט אלבומי המנסה לשבור את המיתוס שמשיח הוא אגדה. הספר נולד בעקבות קורס שנמסר לסטודנטים באוניברסיטת אריאל. 160 עמ'. טל' 039600770.

לגדול 4
מאת סיון רהב-מאיר
בהוצאת ידיעות ספרים

כרך רביעי לצעירים, בעקבות הצלחת הכרכים הקודמים. ארבעים וחמישה סיפורים מעוררי תקווה, מכל הדורות. בסוף כל סיפור 'נקודה למחשבה', שממנה לוקחים כלים מעשיים לחיינו. 170 עמ'.

  שלחן שבת

כוח מבראשית לכל השנה

פרשת בראשית מכוּנה 'פרשה ארוכה', מפני שהיא מתפרשׂת על תקופת הזמן הארוכה ביותר – מבריאת העולם ועד קרוב למבול, שאירע בשנת 1656 לבריאה. השל"ה כותב שהתורה "מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים", ובענייננו, מספר השנים הגדול שנכלל בפרשת בראשית מעיד על ריבוי משמעויות רוחניות הטמונות בה.

במבט שטחי הפרשה נראית 'דלה': יש בה מצווה אחת בלבד, מצוות 'פרו ורבו'. כל השאר זה 'סיפורים', ועד שרש"י שואל "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, ומה טעם פתח בבראשית?". ועם זה, הוראות התורה טמונות גם בסיפוריה, כנאמר בזוהר ש'תורה' היא מלשון הוראה.

גדרי זמן ומקום

הזמן הארוך שמתועד בפרשה מבליט את חשיבותו של מימד הזמן, שהוא מושג גשמי שנברא עם העולם. זה מראה שהתורה קשורה עם גדרי העולם – מקום וזמן. אלף ושש-מאות השנים שבהן עוסקת פרשת בראשית אינן 'זמן מיותר', אלא הן מעידות על ריבוי הוראות ומסרים שיש ללומדם.

מאחר שהתורה ירדה לעולם, יש לחתור ולמצוא את ההנחיות מתוך כל סיפור וסיפור. יש כאן הוראה לעבודה הרוחנית של כל השנה. שבת בראשית היא נקודת המעבר בין חודש תשרי לשגרת השנה.

מחפש הדרכה

בנקודת זמן זו היהודי נזכר שבשונה מחודש תשרי, רוב השנה מופנה לא לענייני קדושה אלא לענייני הרשות, אכילה ושתייה ומסחר וכֵ'. מתעוררת אצלו שאלה: הוא יודע איך לקיים מצוות – למשל, מצוות תפילין מתבארת בשולחן ערוך בבירור. אבל כיצד יש להתנהל בשגרת החולין? איך מקיימים "בכל דרכיך דעהו"?

חודש תשרי הוא פרק זמן מוגדר, שבו יש הדרכות מפורטות כיצד לעבוד את ה'. ראש השנה הוא יום הכתרת הקב"ה למלך; ימי התשובה ויום הכיפורים מיוחדים לתשובה; ימי ההכנה לסוכות וחג הסוכות מוקדשים לעיסוק במצוות, ועד שמחת תורה. אחרי כל אלה באה שבת בראשית, שבה מתכוננים לחזרה לשגרה, לעשיית "דירה לו יתברך בתחתונים". זו עבודה קשה ומורכבת, והיכן ההדרכה כיצד יש לבצעה?

התורה מאירה את הדרך

הלימוד על כך ניתן מפרשת בראשית. רובה מדברת על סיפורים מענייני העולם, מהבריאה ועד המעשים השליליים של בני-האדם שגרמו צער לקב"ה. החיפוש אחרי ההוראות בעבודת ה' הוא משימה מאתגרת ומורכבת, וכרוכה בעמל רב וגם באי־ודאות. ובכל-זאת, פרשה זו דווקא נבחרה לפתוח את התורה, והיא ה'בראשית' – ה'ראש' של כל התורה.

מצויד בידיעה זו יוצא היהודי לחיי היום־יום, בלי להתרשם ולחשוש מהעובדה שהעבודה הרוחנית של כל השנה דורשת מאמץ ויגיעה. הוא הולך עם התורה, "ארון ברית ה' נוסע לפניהם לתור להם מנוחה", והיא נותנת לו סיוע ועזרה לפלס את דרכו הרוחנית גם בשגרת החולין.

(שיחת שבת בראשית תשל"ו)

  מן המעיין

נעשה אדם

השלכת האמת

"ויאמר אלוקים נעשה אדם" (בראשית א,כו). אמר רבי סימון: בשעה שבא הקב"ה לברוא את האדם הראשון, חסד אומר ייברא, שהוא גומל חסדים; ואמת אומר אל ייברא, שכולו שקרים. צדק אומר ייברא, שהוא עושה צדקות; שלום אומר אל ייברא, דכוליה קטטה. מה עשה הקב"ה? נטל אמת והשליכו לארץ.

(בראשית רבה)

עילת המחלוקת

מה התועלת בהשלכת ה'אמת' בלבד, והלוא נשאר ה'שלום', שגם הוא אמר "אל ייברא"? אלא שכאשר משליכים את האמת – ממילא יהיה שלום. שורש המחלוקת הוא, שכל אחד לוחם למען האמת שלו. אם דוחים את האמת הצידה, שוב אין על מה לריב, אין מחלוקת, ואין ל'שלום' מה לקטרג.

(רבי מנחם-מענדל מקוצק)

להתכופף אל האמת

האמת היא על הארץ, והאדם צריך להרכין את עצמו אליה. אין להשיג את האמת בגאווה, בקומה זקופה, בתקיפות והתנשאות, בראש מורם, אלא יש לחתור אליה ולחדור עמוק לתוכה.

(עיטורי תורה)

ההכרע בידי החכמים

"ותשלך אמת ארצה" (דניאל ח,יב). היינו שהקב"ה מסר לנו את התורה, שחכמי הדור יכריעו שכך האמת, והוא מסכים לדבריהם.

(תכלת מרדכי)

יוצא מן הכלל

על "נעשה אדם" אומר המדרש (רבה): "נמלך במלאכי השרת. ביצירת החיות הטורפות, הנחשים והעקרבים, לא נמלך כלל. כי האדם הוא יצור יוצא מן הכלל. ברגלו האחת הוא מגיע לרום השמיים ובאחרת לשאול תחתית. אין גבול לגדולתו ואין קץ לשפלותו.

(עיטורי תורה)

מתדמה ליוצרו

"בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו" (בראשית א,כז). מכל הברואים רק האדם יכול לעשות כטוב בעיניו, לפי רצונו. בזה הוא מתדמה ליוצרו. "ומותר האדם מן הבהמה - אַיִן": מותר האדם הוא ה'אַיִן', הכוח להתנגד ולומר 'לא'. זה כדמותו וכצלמו.

(הדרש והעיון)

כולם השתתפו בבריאה

מדוע בבריאת האדם נאמר לשון רבים, "נעשה אדם"? מפני שבריאת האדם שונה מבריאת שאר הברואים. כל נברא בא ממדריגה ובחינה אחת בלבד. לעומתם, האדם כלול מכל הדרגות והבחינות, ויש בו מכל הספירות. לכן נאמר בבריאת האדם לשון רבים, "נעשה אדם", כי הוא נעשה מכל עשר הספירות ומכל המדריגות כולן.

(אור התורה)

יצור כללי

האדם אינו פרט בבריאה, כשאר הברואים, אלא יצור כללי, הכולל בתוכו את כל הנבראים והנמצאים, הן העליונים הן התחתונים. כי הוא נברא מכולם: נשמתו באה מלמעלה, שכוללת כל העליונים, וגופו מלמטה, שכולל כל התחתונים. לכן נאמר: "נעשה אדם" – לשון רבים, מהעליונים ומהתחתונים, "בצלמנו" – של העליונים, "כדמותנו" – של התחתונים.

(רבי לוי-יצחק שניאורסון)

  אמרת השבוע

מי צריך את מי

הברון ר' שמעון-וולף רוטשילד, המכונה 'רוטשילד הפרנקפוראי', שהיו אצלו תורה וגדולה במקום אחד, היה יהודי ירא שמיים וירא חטא, וזהיר בקלה כבחמורה.

פעם אחת נזדמן בשבת קודש למקום אחד עם אחד מגדולי הדור. הביט בו הרב וראה ששערותיו אינן מסורקות, מחמת איסור תסרוקת בשבת.

"אדוני הברון", אמר לו הרב, "מר ושכמותו מותרים לכל הדעות בתסרוקת בשבת, הואיל וצריכים הם למלכות".

חייך הברון ואמר: "חוששני שאני איני בכלל היתר זה, שכן לא אני צריך למלכות אלא המלכות צריכה לי"...

  גאולהפדיה

העולם יחזור למצבו הראשוני

חֲזָרָה לִבְרֵאשִׁית. ימות המשיח הם במובן מסוים חזרה למצבו הבראשיתי של העולם. מתיאור התורה ומדברי חז"ל עולה כי זה היה עולם נעלה ביותר, שבו גם הגשמיות עמדה ברמה רוחנית עליונה. העולם ירד ממדריגתו בעקבות חטא עץ הדעת.

רבי יצחק אברבנאל (משמיע ישועה, המבשר השלישי, נבואה ב) מפרש את המאמר "עולם כמנהגו נוהג", שלא יתחדשו אז דברים על-טבעיים, שמחוץ למסגרת הטבע, ואולם חזרת העולם למצבו הבראשיתי הנעלה, כפי שהיה בעת הבריאה, קודם שירד ממדריגתו על-ידי החטא – עודנה בגדר "עולם כמנהגו נוהג".

כך יש להסביר כמה מאמרי חז"ל, שמהם משתמע כי בימות המשיח ישתנו סדרי העולם. למשל, נאמר (בסוף כתובות): "עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שייטענו פירות". "עתידה חיטה שתיתמר כדקל ועולה בראש ההרים". "עתידה חיטה שתהיה כשתי כליות של שור הגדול". כל אלה אינם נס ואינם שידוד הטבע, אלא חזרתו של העולם למתכונתו הטבעית הראשונית.

התורה עצמה מבטיחה שאם עם ישראל ילך בדרך התורה, יזכה לברכה ולשפע מופלאים. על הפסוק (ויקרא כו,ד) "וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ" אומרים חז"ל (תורת כוהנים שם): "לא כדרך שהיא עושה עכשיו, אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון. ביום שנזרעה – בו ביום עשתה פירות... עץ פרי... בו ביום שהוא נטוע – בו ביום עושה פירות". בימות המשיח, כשהעולם יחזור למצבו הראשוני, יתגשמו כל ההבטחות הללו.

טעימה מהרמב"ם

מדרגות עץ במקווה

"כְּלִי שֶׁהוּא עָשׂוּי לְמִשְׁכָּב... אֲפִלּוּ הָיָה תַּחַת הָאֶבֶן – אִם עָמַד אֶחָד מִמְּטַמְּאֵי מִשְׁכָּב עַל הָאֶבֶן... נִטְמָא וְנַעֲשָׂה אָב" (הלכות מטמאי משכב ומושב ז, א)

נפסקה הלכה (שו"ע יו"ד קצח,לא) שאין לטבול במקווה הבנוי בתוך כלי, שכן "מה מעיין בקרקע אף מקווה בקרקע" (תו"כ שמיני י). לכן אין לעמוד בעת הטבילה על נסרים מעץ, שמא יבואו לטבול בכלים.

בימיו של רבי מרדכי יפה, בעל ה'לבושים', היו המקוואות בנויים עם מדריגות עץ. וכדי שהדבר לא יהיה נגד ההלכה האמורה, תיקן שיחפו את העץ במרצפות אבן.

לכאורה תקנתו נוגדת את פסק הרמב"ם כאן, שאם זב עומד על כלי מדרס – נטמא הכלי גם כאשר יש אבן החוצצת בינו ובין הכלי. אם האבן אינה חוצצת, מה התועלת בחיפוי האבן?

לאמיתו של דבר, יש להבדיל בין ההלכות:

לעניין טומאה, אכן אין תועלת באבן המפסיקה בין הזב לכלי שעליו הוא עומד, ו"הואיל ונתנשא על הכלי הזה מכל מקום – נטמא ונעשה אב הטומאה"; ואולם איסור טבילה על נסרים נובע מסיבה אחרת. הואיל וגזירת הכתוב היא שהמקווה צריך להיות בקרקע, גזרו חכמים שאין לטבול גם בעת עמידה על משטח עץ. מרצפת האבן משמשת רק היכר בין מקווה זה למקווה שבכלי, ולכן היא מתירה אותו (לבוש, יו"ד קצח, לא).

  מעשה שהיה

טוב לב וגמולו

בדרך-לא-דרך הצליחה האישה להשיג ספר טלפונים של יהודים בארצות-הברית. היא דפדפה במהירות לשמו של השוחט ופניה נפלו: כחמישים שמות כאלה הופיעו שם

"אם תפעל לפי עצתי תוכל לצאת לדרכך בלי לחשוש מאובדן שמך הטוב", אמר ראש הקהל לשוחט.

מאיר בהדנד היה ראש הקהילה היהודית בהמבורג שבגרמניה. הוא נדרש לחתום על פיטוריו של השוחט הראשי בעיר. היהודי נודע כירא שמיים ובר-סמכא גדול, והכול סמכו על יושרו והגינותו, אבל פעם אחת נתפס כשהוא עובר על אחד ממנהגי ישראל, שאינו קשור לתחום השחיטה.

מאחר שבקהילות אשכנז הקפידו מאוד על קיום המנהג, החליטו הרבנים וראשי הקהילה להעביר את השוחט מתפקידו לאלתר. אם השוחט נכשל במשהו, אי-אפשר עוד לסמוך על שחיטתו ולהיות בטוחים שהיא מתבצעת בהידור.

בהדנד לא הסכים להחלטת הפיטורים. הוא סבר שמכשול כזה אינו חמור דיו להעביר את השוחט מתפקידו, ובפרט שאין קשר בין המנהג שבו נכשל לתחום השחיטה. הוא ציטט באוזני חבריו את מאמר חז"ל "אם ראית תלמיד-חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שבוודאי עשה תשובה". בכל כוחו ניסה לשכנעם לשנות את ההחלטה, ללא הצלחה.

כשמאמציו עלו על שרטון החל מאיר לחשוב כיצד יוכל בכל-זאת למזער את הנזק שייגרם לשוחט, שיישאר עכשיו בלי פרנסה, ובפרט כאשר תיוודע סיבת הפיטורים והוא יתבזה לעין כול. ליבו הטוב היה מלא חמלה ודאגה לשוחט ולבני משפחתו.

רעיון נצנץ במוחו. "מה תכניותיך עכשיו?", שאל את השוחט. "בעקבות הפיטורים הפתאומיים אינני רואה שום סיכוי להישאר באירופה", השיב השוחט בעצב. "החלטתי להגר לארצות-הברית, ושם אנסה את מזלי מחדש".

בהדנד גילה לשוחט כי ינסה לסכם עם כל ראשי הקהילה שעניין הפיטורים לא יתפרסם, וכך שמו הטוב לא ייפגע. "אארגן לך מסיבת פרידה גדולה, שאליה נזמין את כל בני הקהילה, וכך יישאר הרושם אצל כולם שעזבת את הקהילה מרצונך".

ואכן כך קרה. קהילת המבורג ערכה מסיבה גדולה, רבנים נשאו דרשות, וכולם נפרדו מהשוחט וממשפחתו בברכות חמות. קודם עזיבתו צייד אותו בהדנד במעט כסף, שיסייע לו להתחיל את חייו החדשים באמריקה.

חלפו שנים. בתו של בהדנד נישאה לבחור מהעיר וינה, אדלר שם משפחתו. באותם ימים הייתה וינה האוסטרית עיר ואם בישראל, והתגוררו בה כמאה ושבעים אלף יהודים. האחות ובעלה קבעו שם את מגוריהם.

בשבת זכור תרח"צ (1938) פלש הצבא הגרמני לאוסטריה וסיפח אותה ללא קרב. אוסטריה על כל משאביה נפלה בידי הנאצים הארורים. יהודי המדינה פתחו במנוסה כללית, וניסו בכל דרך להימלט מציפורני השטן.

גם בני הזוג אדלר עסקו בבירורים קדחתניים להיכן יוכלו להימלט. האפשרות הסבירה ביותר הייתה ארצות-הברית, אך זו נמנעה מפתיחת שעריה לכל דורש, והעמידה תנאי לבקשות הגירה – הצגת ערבות כספית של אזרח אמריקאי, המסוגל לכלכל את המהגר בשעת הצורך. לבני הזוג לא היה שום קרוב או מכר בארה"ב שיוכל לחתום בעבורם על ערבות.

ופתאום נזכרה האישה בשוחט, שאביה עזר לו בשעת צרתו. אולי הוא יוכל לעזור, חשבה בליבה. האתגר שעמד לפניה היה לאתר את השוחט ברחבי אמריקה. מלבד שמו לא היה לה שום מידע שיקרב אותה אליו.

בדרך-לא-דרך הצליחה להניח את ידה על ספר טלפונים, שבו רוכזו שמות וכתובות של יהודים שהתגוררו בקהילות היהודיות בארצות-הברית. היא דפדפה במהירות לשמו של השוחט ופניה נפלו: כחמישים שמות כאלה הופיעו שם.

היא לא התייאשה והכינה מכתב בנוסח זה: "לכבוד השוחט מר... שמי גברת אדלר, ואני מתגוררת בווינה שבאוסטריה. אני בתו של ראש הקהל בהמבורג, ר' מאיר בהדנד. אם אתה השוחט שאבי עזר לו כשהיגרת מהמבורג לארצות-הברית, הרי שאני זקוקה לעזרתך כעת, כדי להוציא את משפחתי ואת משפחת חברתי מכאן. אודה לך מאוד".

האישה הכינה חמישים עותקים ושיגרה אותם לכל הכתובות שהופיע בספר הטלפונים. עצם העובדה שמספר גדול כל-כך של מכתבים הממוענים לאותו שם יצאו לארצות-הברית מאוסטריה בתקופה שהנאצים כבר שלטו בה, זה עצמו כבר היה בבחינת נס.

אבל הנס הגדול אירע כעבור זמן מה, בדמות מברק מארה"ב. השולח לא היה אלא אותו שוחט, שלא שכח לציין את המאמצים שעשה אביה בעבורו, בתוך המילים המעטות של המברק.

התברר שהשוחט נעשה רב קהילה בארה"ב. לו עצמו לא היו האמצעים לחתום על ערבות בעבור שתי המשפחות, אך הוא מצא דרך להשפיע על יהודי אמריקאי עשיר, לואיס סֶפּטימוּס שמו, שיעשה זאת. כעבור זמן קצר כבר היו שתי המשפחות בדרך לחופש, וחייהן ניצלו.

דאגתו וטוב ליבו של האב חזרו אליו בהצלת בתו מהתופת.

(על-פי 'האמנתי ואברכה')

  רציתי לשאול

עם הרב אברהם חזן

מנהל בית חב"ד 'שערי עלייה' ורב שכונות בלוד

מה אומרים לאנשים שמעדיפים לסיים תחילה את הלימודים ולפתח קריירה ורק אחר-כך להקים משפחה?

זו אחת התופעות המאפיינות את תקופתנו, ובזה היא בהחלט שונה מהמקובל בדור הקודם. אני רואה זאת בקרב האוכלוסייה שבה אני פועל, יוצאי חבר העמים. ההורים התחתנו בדרך כלל באמצע שנות העשרים שלהם, ואילו ילדיהם כבר באמצע שנות השלושים והארבעים ועדיין לא נישאו, למגינת לב ההורים, שכבר משתוקקים לחבוק נכדים.

ברור שדחיית הנישואין אינה עולה בקנה אחד עם השקפת התורה. הציווי הראשון בתורה הוא (בראשית א,כח): "וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ" – הקמת משפחה והולדת ילדים. זו משימת החיים החשובה והמרכזית ביותר, ואין לדחותה ללא סיבה מוצדקת.

יש המציינים את היתרונות בהשלמת הלימודים והתבססות כלכלית קודם הקמת המשפחה, אבל כאשר מניחים על כפות המאזניים את היתרונות שבהקדמת הנישואין, ברור לגמרי שהם גוברים.

ראשית, אנשים צעירים גמישים באופיים וקל להם יותר להתחבר זה לזה, מאשר בני-אדם מבוגרים, שכבר יש להם הרגלים נוקשים.

שנית, אנשים מבוגרים נעשים בררנים הרבה יותר. אני רואה זאת אצל הורים שמבטאים כאב ותסכול מהעובדה שילדיהם טרם התחתנו, ובאותה נשימה אומרים שלא פשוט למצוא בן זוג לבת המלומדת שלהם, בעלת התארים המכובדים והקריירה המשגשגת, או בת זוג לבן המוכשר, שהוא כבר פרופסור או מנכ"ל מצליח.

שלישית, בגילאים מבוגרים נתקלים לא אחת בקשיי פריון ונזקקים לטיפולים קשים, דבר שהיה נחסך מהם אילו היו מתחתנים בגיל צעיר. זאת ועוד – מדוע לא ייהנו הילדים מהורים צעירים?

אפשר בהחלט ללמוד ולהתבסס כלכלית תוך כדי הקמת משפחה בריאה, שמחה ומאושרת ולהסב נחת גם להורים.

  פינת ההלכה ומנהג

שנת 'מעשר עני'

שאלה: כיצד מפרישים בשנה זו 'מעשר עני'?

תשובה: שנה זו היא השלישית במניין שהחל אחרי שנת השמיטה האחרונה, שחלה בשנת תשפ"ב. בשנה הראשונה והשנייה, הרביעית והחמישית, מפרישים מיבול הארץ, בין השאר, 'מעשר שני', ואילו בשנה השלישית והשישית לשמיטה מפרישים במקומו 'מעשר עני'.

דיני שנת המעשר חלים מייד על הירקות הנלקטים מראש השנה והלאה. רוב הירקות המגיעים עכשיו לשווקים נקטפו אחרי ראש השנה והם חייבים ב'מעשר עני' (בפירות החיוב יהיה באלה שיגיעו לשליש הבשלתם, ולדעות אחרות לשליש גודלם, אחרי ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות. בין הפירות הללו יהיו השקד, השסק, מקצת הלימונים ופירות הקיץ).

ההבדל העיקרי בין 'מעשר שני' ל'מעשר עני' הוא, שב'מעשר שני' יש קדושה ופודים אותו במטבע. לעומתו, 'מעשר עני' אמנם חייבים להפרישו או לפחות לקבוע לו מקום, אבל אין בו קדושה, אלא הוא פשוט רכוש העניים.

בפירות ובירקות שבוודאי לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, לא דיי בהפרשה אלא חייבים לתת את ה'מעשר עני' לעניים. בירקות הנמכרים בשוק, שהם 'ספק טבל', יש דיון אם דיי שקובעים חלק מסוים מהפירות או הירקות כ'מעשר עני', או שצריכים גם לתיתם לעניים, מסָפֵק, אף ש"המוציא מחברו עליו הראיה", מכיוון שבמתנות עניים אמרו חז"ל "צַדֵּק משלך ותן לו". למעשה מקילים בזה.

את ה'מעשר' הוודאי, לאחר הפרשתו כדין, יש למסור לעניים או למוסד חינוך שמאכיל גם בני עניים. ויש קרנות מעשרות שעושות זאת בעבור מנוייהן.

מקורות: גיטין ל,א. חולין קלד,א. רמב"ם מעשר פ"ז ה"ה-ו. פי"ג ה"כ-כא. שו"ע יו"ד סי' רנט ס"ה וביאור הגר"א ס"ק טו. התורה והארץ א,49. משפטי ארץ תרו"מ פט"ז ופי"ז. קצירת השדה פט"ו.

  חיים יהודיים

בראשית ברא אלוקים את הזמן

החברה שבניהולו הדהימה את העולם כאשר שעון אטומי שיצרה שולבה בחללית אירופית בדרכה לכוכב צדק. בני לוי, יהודי שומר מצוות, משוכנע שאין שום סתירה בין התורה למדע

תעודת זהות. בני לוי, בן 63, תושב רמות, ירושלים. מנכ"ל חברת אקיוביט, שמפתחת ומייצרת שעונים אטומיים מדויקים. אנחנו חברת בת של רפא"ל ומוגדרים חברה קריטית לביטחון המדינה.


"במקומות שבהם אני מבקר בעולם, הכיפה שלראשי מעוררת כבוד". לוי

ברכות. חוויות הילדות שלי הן של ילד ירושלמי, תלמיד בית ספר חב"ד בעיר גנים. זכורים לי במיוחד הרבנים לבית זילברשטרום, ולא רק הם. זכיתי להיות אחד משלושה תלמידים שלמדו 71 משניות לרגל יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש. המורה שלי, הרב אשר סלומון, הביא לנו מהרבי פרוסת עוגה. לימים זכיתי לקבל מהרבי מכתב ברכה לחתונה, חתום בחתימת ידו. הברכות האלה עומדות לימיני לאורך כל השנים.

מפציצים גרעיניים. בתיכון למדתי אלקטרוניקה, ובהמשך התמקצעתי בהנדסאות. בצבא שירתי בחיל האוויר, והייתי שותף בתחומי אלקטרוניקה במטוסי ביון. לימים הקמתי חברה שמתמחה בבניית שעונים אלקטרוניים, עם שותפי הד"ר אבינועם שטרן, פיזיקאי בתחומו והמשקיע שלנו אשר שטרית. ב"ה הגענו להישגים כבירים: הפיתוחים שלנו שולבו במערכות ביטחוניות, ובהן מל"טים, ספינות טילים, צוללות, מטוסי קרב. גם במפציצים הגרעיניים האמריקאיים ובמערכות אירופיות חשובות. כיום אנחנו החברה היחידה בישראל שמייצרת שעון אטומי. בעולם כולו יש עוד חמש חברות דומות.

שעון אטומי. זמן הוא מה שהשעון מודד, אך האם השעון שעל ידכם מדויק? תתפלאו, אבל לא. בכל יום יש שגיאה של כשנייה. בחודשיים השעון שלכם יחרוג בדקה. שעון אטומי מדויק פי מיליון משעון רגיל.


החללית לכוכב צדק

הדיוק. במערכות תקשורת צבאיות הדיוק קריטי. למשל, האויב יכול לחסום את התקשורת בין מטוסים על-ידי רעש בתדר. השעון האטומי שלנו יוצר למטוסים תדר שידור שמדלג כל הזמן. מערכת זו דורשת דיוק של מיליונית השנייה. באותה מידה המערכת הזאת מאפשרת לאכֵן טלפון של מחבל ולדעת היכן הוא נמצא, ברמת דיוק מרבית.

הצלת חיים. גם מערכת 'כיפת ברזל' נהנית מהמידע של השעון האטומי. ואפילו העולם הבנקאי. המסחר בניירות ערך דורש חישוב מדויק ביותר. השעון האטומי מאפשר מנגנון זה.

הרמוניה. חשוב לי לציין את שותפי, הד"ר שטרן, אדם מיוחד מאוד, טוב לב, ישר והגון. יש בחברה שלנו הרבה דתיים וחרדים, החיים בהרמוניה עם העובדים מהציבור הכללי, מתוך כבוד הדדי וקידוש השם.

אמונה ומדע. יש מוסכמה שגויה לחלוטין כי יש סתירה בין דת למדע. המציאות הפוכה לגמרי. התיאוריות האחרונות הנוגעות למה שמכוּנה 'המפץ הגדול' קובעות כי הייתה בריאה. אנחנו, עם ישראל, גם יודעים מי הבורא.


לוי במשרדו עם שעון אטומי.

כבוד. במקומות שבהם אני מבקר בעולם, הכיפה שלראשי מעוררת כבוד. השתתפתי בכינוס בין-לאומי לשעונים אטומיים, ואורח הכבוד היה ג'ון לואיס הול, פיזיקאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה. כשהצגתי את עצמי, הביט בי ואמר: "עזוב את השטויות האלה, יש לך כיפה, בוא נדבר על התנ"ך"... זה היה רגע מרגש מאוד. ישבתי ודיברנו על הבריאה, האמונה ואלוקים.

מסע לצדק. לפני כשנה וחצי שיגרה סוכנות החלל האירופית חללית לכוכב הלכת צדק, במסע שיימשך שמונה שנים, בניסיון להתחקות אחרי חיים אפשריים בכוכב. ביקשו מאיתנו לשלב שעון אטומי בחללית. רק אחרי עבודה של כמה שנים הגיע הצוות שלנו לרמת הדיוק המבוקשת, והשעון אכן שולב בחללית.

לומדי תורה. מי שלומד תורה ברצינות מסוגל ללמוד כל מקצוע בעולם. יהודים שומרי מצוות יכולים וצריכים להוביל גם במקומות הבין-לאומיים.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)