עם הרב שניאור-זלמן כהן
מנהל בית חב"ד בשכונת הר חומה, ירושלים
בית הכנסת במקום מגוריי סובל ממכת פטפוטים במהלך התפילה, והדבר מרגיז אותי בכל פעם. אולי מוטב שאתפלל בבית?
אכן, בית הכנסת הוא מקום שמפגיש אנשים, אך יש לזכור קודם כול כי זה 'מקדש מעט', שבו השכינה שורה. זמן התפילה הוא 'עת רצון' לעמוד לפני הקב"ה, ואין מקום כלל לדיבורים בשעת התפילה וקריאת התורה.
זוהי הלכה פשוטה, ובמרוצת הדורות עוררו גדולי ישראל על חומרת הדבר, והפליגו בגודל הזכות והברכה לנזהרים שלא להשיח שיחה בטלה מתחילת התפילה ועד סיומה.
רבנו הזקן בעל התניא המשיל (תניא, אגרת הקודש, סימן כד) את המדברים בתפילה למצב שבו מלך נותן הזדמנות לראות את "כבוד מלכותו ויקר תפארת גדולתו", ואז "מי שעומד לפניו ואינו חושש לראותו, ומתעסק בצרכיו, כמה גרוע וסכל ופתי הוא... וגם הוא מתחייב בנפשו למלך על הראות קלונו ובזיונו את המלך לעין כל רואה".
הצורך החברתי, ההתעניינות בזולת והעדכון בנעשֶה חשובים ואף רצויים, אך זאת אפשר לעשות לפני התפילה או אחריה, ובשום פנים ואופן לא בעת התפילה.
אם זו תופעה חוזרת ונשנית, ראוי לפנות אל רב בית הכנסת או אל הגבאים, בבקשה לעורר את המתפללים על חשיבות ההימנעות מפטפוטים בעת התפילה. יש לנהוג בתבונה בדרך הצגת הדברים, כדי שתביא את התועלת הרצויה ושלא תעורר מחלוקת.
אם התופעה נמשכת על אף כל המאמצים שהוזכרו, מומלץ לחפש מקום תפילה שבו שומרים על קדושת בית הכנסת. לא פשוט להמליץ על תפילה בבית, כי אז מפסידים תפילה בציבור, 'ברכו', 'קדושה', קריאת התורה וכו'. באין ברירה יש להציג את הפרטים לפני רב פוסק הלכה ולנהוג על-פי הוראתו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
