משה רבנו מעביר לבני ישראל את ברכת הקב"ה: "בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים". על איזו ברכה מדובר כאן? כאשר יצחק אבינו בירך את יעקב בנו "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (תולדות כז,כח), נאמר במדרש (בראשית רבה פרשה סו) שהכוונה היא למקרא, משנה וגמרא.
אבל כאן אין מקום לפירוש זה, שהרי התורה איננה שייכת כלל לאומות העולם. לכן צריך לומר שהברכה היא על עניינים גשמיים, שכמותם יש גם אצל הגויים, ועל כך שייך לומר "ברוך תהיה מכל העמים", שבני ישראל יתברכו בעניינים האלה במידה נעלית לאין ערוך.
הניצוצות מרגישים
ויש עוד פירוש שמובא בחסידות (תורת שמואל תרכט, עמ' תג): "לא כפירוש הפשוט, שתהיה ברוך יותר מכל העמים, כי אם שהברכה תהיה מכל העמים... – שהעמים יברכו את ישראל". היינו שהברכה תבוא מהעמים עצמם.
פירוש זה מעורר תמיהה: ברכה יכול לתת מי שעומד במדריגה רוחנית גבוהה, ואיך ייתכן שגויים יוכלו לברך את ישראל? אלא שיש 'ניצוצות' אלוקיים גבוהים שנפלו למטה והם מצויים ברשות הגוי. כאשר הגויים מברכים את ישראל, המשמעות הפנימית היא שהניצוצות האלוקיים שברשותם מרגישים את הבירור שבני ישראל פעלו בהם, והם משפיעים על הגויים להכיר במעלתם של ישראל ולברך אותם.
עיוות של הגלות
לפי זה ההתנהגות הטבעית של אומות העולם כלפי עם ישראל הייתה צריכה להיות שידאגו לטובתם של ישראל, שיוכלו לנהל את אורחות חייהם מתוך הרחבה, באופן של "תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ, וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ" (דברים ח,יב), מכיוון שזו גם טובתם. וכך אמרו חז"ל (במדבר רבה א,ג): "אילו היו אומות העולם יודעים מה היה המקדש יפה להם, קסטריות היו מקיפים אותו כדי לשומרו".
לצערנו אנו רואים מצב הפוך, שעמי העולם מציקים לישראל! אין זאת אלא מפני הגלות וחורבן בית המקדש, שנבעו "מפני חטאינו", ולכן נהיה מצב של "היד שנשתלחה במקדשך". במצב זה גם עמי העולם אינם מוּדעים לטובה שהם מקבלים מבני ישראל, ואין הם מרגישים בכך.
התיקון העתידי
מצב זה יתוקן בגאולה האמיתית והשלמה, שאז תתממש ההבטחה "ברוך תהיה מכל העמים" בשלמות, כאשר יקוים הייעוד "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם" (ישעיהו סא,ה).
ואכן, אחד ההבדלים בין גאולת מצרים לגאולה העתידה, שבגאולת מצרים נאמר "כִּי בָרַח הָעָם", היינו שהיו צריכים לברוח מפני הרע, מכיוון שעדיין היה יכול לדבוק בבני ישראל, ואילו על הגאולה העתידה נאמר (ישעיה נב,יב) "כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן". הגאולה תהיה מתוך מנוחה דווקא, היינו שגם אומות העולם יתמכו בבני ישראל ולא יפריעו להם, ובמהרה בימינו ממש.
(תורת מנחם, כרך מז, עמ' 261) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
