עבד ובן
"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" (במדבר כד,ה). "יעקב" – היינו בחינת עבד, "יעקב עבדי", עבודת ה' מתוך יראה. "ישראל" – בחינת בן, "בני בכורי ישראל", עבודה מתוך אהבה, הבאה מהכרה בגדולת ה'. "מה טובו אוהליך יעקב" – עבודת העבד היא מצד המקיף, מורא ופחד, כמו אוהל, שהוא כיסוי מבחוץ; ואילו "משכנותיך ישראל" – עבודת הבן היא מצד הפנימיות, אהבה, כמשכן שהוא תוכיות האוהל, הפנימיות.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
קליפה של גסות
"וירום מאגג מלכו" (במדבר כד,ז). "כל מלכי עמלק נקראין אגג" (רשב"ם). קליפת עמלק היא גסות וגאווה, בבחינת "יודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו". לפיכך נקראו כל מלכי עמלק בשם אגג, מלשון גג, המורה על הגבהה והתנשאות.
(לקוטי לוי יצחק)
עצה לדחייה
"לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים" (במדבר כד,יד). אילו לא חטאו ישראל בשיטים בעצת בלעם, היו כל הברכות והנבואות שניבא בלעם על ישראל מתקיימות מייד. וזה הרמז בדבריו: "לכה איעצך" – עצה כזאת, שעל-ידה "יעשה העם הזה לעמך" את כל אותם הדברים שניבאתי עליהם – רק "באחרית הימים", ולא מייד.
(עיטורי תורה)
מזימת הגויים
"באחרית הימים", לפני ביאת הגואל, ישתדלו הגויים לעשות את "העם הזה", את עם ישראל, ל"עמך", לגוי ככל הגויים, במידותיהם ובמנהגיהם.
(רבי בונים מפרשיסחה)
דרושה קרבת לבבות
"אראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב" (במדבר כד,יז). מדוע "אראנו ולא עתה"? – מפני ש"אשורנו ולא קרוב", שאין בין בני ישראל קרבת הלבבות כדבעי.
(אמרי כהן)
זה עצמו הייאוש
"דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל... וקרקר כל בני שת" (במדבר כד,יז). לפי הפשט זה מלך המשיח (רשב"ם). שאלו פעם את בעל חידושי הרי"ם: חז"ל אומרים (סנהדרין צז) "אין בן-דוד בא עד שיתייאשו מן הגאולה". והלוא איננו מתייאשים, אלא אומרים בכל יום "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח... עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא", ואיך יבוא משיח? השיב: אם אנו סבורים שהמשיח אינו יכול לבוא מפני שאנו זוכרים אותו – אין לך ייאוש גדול מזה.
איבודה זהו תיקונה
"ואחריתו עדי אובד" (במדבר כד,כ). כל אחת ואחת משבע המידות הרעות היא בעלת תוכן מסוים, ולכן אפשר להפוך אותה לטוב. למשל, אפשר להפוך את החסד של הקליפה לחסד של קדושה. אבל קליפת עמלק, שהיא חוצפה והעזה בלי טעם ובסיס, אין לה תיקון, שהרי אי-אפשר להפוך חוצפה זו לטוב. אלא איבודה זהו תיקונה.
(שערי אורה)
לא לקחו מוסר
"ויקם בלעם וילך וישב למקומו וגם בלק הלך לדרכו" (במדבר כד,כה). מה משמיענו הכתוב בזה, ומאי נפקא מינה אם הלכו למקומם? אלא הכתוב בא להורות לנו את גודל רשעתם: אף שבלעם ראה בנבואה את גודל מעלת ישראל ומעלת יתרו שדבק בישראל, ובלק שמע כל זאת, בכל-זאת הלכו לדרכם הרעה כבתחילה, ולא לקחו מוסר.
(קרבן העני) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
