אנו שרויים בתקופה המוגדרת 'עקבתא דמשיחא', שעניינה (כדברי רש"י סוטה מט,ב) "סוף הגלות לפני ביאת משיח", שדווקא בה החושך הרוחני גובר.
סיבת הגלות היא, כנוסח התפילה, "מפני חטאינו גלינו מארצנו". אילולא זה, לא היו ממלכות בבל ורומי יכולות לפגוע בעם ישראל, על אף היותן מעצמות אדירות, מפני שאין לגוי שום שליטה חס ושלום על עם ישראל.
שום זאב לא יפגע
בכך טמונה הוראה גם לימינו. אנחנו משולים לכבשה אחת בין שבעים זאבים (מדרש תנחומא), ועלול להתגנב ללבבות החשש – איך אפשר ללכת לישון ולהמשיך בחיי השגרה בשעה שמוקפים בשבעים זאבים?
התשובה לכך ניתנה בפרשתנו. בלעם כבר ניבא על עם ישראל שהוא "עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר כג,ט). משמעות הדברים היא שבני ישראל מובדלים מכל אומות העולם, ושהם למעלה מחוקי הטבע ומהנהגות הטבע, וממילא איש אינו יכול לנגוע לרעה חס ושלום אפילו לא באיש אחד מבני ישראל.
בדרכי האבות והאימהות
עם זה, בני ישראל מצידם חייבים לפעול כפי המרומז בתחילת הפסוק: "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ". במדרש מוסבר שהכוונה לאבות ולאימהות, ואלה משתקפים – "אראנו" – בהתנהגותם של ילדיהם, בני ישראל, שהיא באופן של "לבדד ישכון" – הם ייחודיים בדבקותם בדתם, "דתיהם שונות מכל עם".
או אז זוכים להגנה ושלווה, כפי שנאמר "וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד" (דברים לג,כח); "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ" (שם לב,יב). כאשר היהודים דבקים בייחודיותם, הם שוכנים 'בטח', בלי שום פחד. אין אלה דברי 'הרגעה' בעלמא, אלא זו האמת לאמיתתה – בכוח ההליכה בדרך האבות והאימהות זוכים אף למימוש ההבטחה שניתנה לאברהם, שהיה יחיד באמונתו, "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", ובכל-זאת "וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ" (יחזקאל לד,כד). המסר הזה צריך להגיע לאוזניו של כל יהודי ויהודי, וגם לילדים, על-פי הנאמר "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם" (תהילים ח,ג).
להשמיע ולהשפיע
דברי עידוד כאלה, המושמעים מתוך אמונה בנכונותם, השפעתם מובטחת, שכן "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב". ובוודאי יחזקו את הביטחון בקב"ה אצל כל אחד ואחת מבני ישראל ש"הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל".
חיזוק בני ישראל בביטחון בה', ובמיוחד כשהוא בא עם מצווה נוספת, כמתן צדקה, מאחד את כל בני ישראל, כפי שאנו מבקשים בברכת 'שים שלום', "בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ" – ומדוע? מפני ש"כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד". ונזכה לטוב הנראה והנגלה, ולהחשת הגאולה האמיתית והשלמה על־ידי משיח צדקנו.
(תורת מנחם, כרך עז, עמ' 69) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
