שאלה: האם אדם בימינו שמקבל עליו להיות נזיר, חייב בדיני הנזיר המפורטים בתורה? והאם רואים בקבלת נזירות דבר חיובי?
תשובה: קודם כול יש להבהיר שאין לנזירות שבתורה שום קשר עם התנזרות מחיי משפחה, כמשמעות המושג נזיר בדתות אחרות, להבדיל.
על נזיר נאסרים שלושה דברים: א) להיטמא למת. אסור לו להיכנס לבית או לאוהל שיש בו מת או לבית עלמין. ב) לגלח את שערו. ג) לאכול ענבים או לשתות יין או חומץ יין. אם הנזיר נטמא למת או שתה יין או גילח את רוב שערות ראשו – בטלה נזירותו, ועליו להתחיל אותה מחדש ולמלא את תקופת הנזירות שקיבל עליו.
גם בזמן בית המקדש הייתה הסתייגות גדולה מקבלת נזירות שלא לשם שמיים. בספר 'ערך לחם' (שו"ע השלם, יו"ד סוף דיני נזירות, עמ' רא סעיף סב) נאמר: "ובזמן הזה אין לנדור בנזיר אפילו דרך קדושה, וכל שכן בחוץ לארץ, לפי שאין שם בית [המקדש] להביא קרבנותיו; ועוד, שהכול טמאי מתים".
אדם מקבל עליו להיות נזיר באמירת נדר מתאים, ולפי זמן הנזירות שקיבל עליו. מי שקיבל עליו נזירות ואחר-כך התחרט מסיבה נכונה, אפשר להתיר לו את הנדר על-ידי שלושה אנשים. עצם הקושי בקיום דיני הנזירות אינו טעם להתרת הנדר, כי מי שקיבל עליו נזירות מתוך שאיפה לקדושה, ברור לו שלא יתחרט על כך גם אם יקשה עליו לקיים את כל דיני הנזירות.
מקורות: נדרים ט,ב. נזיר לד,א.רמב"ם הל' נדרים פ"ד ה"ד והל' נזירות פ"ה, וסוף פ"י. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
