ברכה באהבה
"דבר אל אהרון ואל בניו לאמור, כה תברכו את בני ישראל, אמור להם" (במדבר ו,כג). מנין שבאהבה? כדי שהכוהנים יוכלו לומר 'יברכך' בלשון יחיד, כשכולם באחדות.
(נועם מגדים)
בחירה נאמנה
הכוהנים מברכים את ישראל שישרו בהם אהבה וחיבה ויהיו כלי מחזיק ברכה. זהו שאנו אומרים "הבוחר בעמו ישראל באהבה" – כשיש אהבה בין היהודים, הבחירה נאמנה וקיימת, שאז הם כלי מחזיק ברכה.
(טעמי המנהגים)
להאהיב שם שמיים
"לברך את עמו ישראל באהבה" (נוסח הברכה). חז"ל הורו: "שיהיה שם שמיים מתאהב על-ידך". זו כוונת הכתוב "ושמו את שמי על בני ישראל" – ששם שמיים יתאהב על-ידי התנהגותם.
(החוזה מלובלין)
להקדים לברכה
"אמור להם" – קודם שמברכים את ישראל צריכים לומר כמה מילים, שעליהן תחול הברכה.
(לקוטי דיבורים)
כמו 'זכור' ו'שמור'
"יברכך ה' וישמרך" (במדבר ו,כד). רש"י מפרש: "כמו זכור ושמור". יש דמיון מסוים בין 'זכור ושמור' לבין 'יברכך, וישמרך'. 'יברכך' פירושו 'שיתברכו נכסיך', 'וישמרך' – 'שלא יבואו עליך שודדים ליטול ממונך'. הרי שהברכה אינה מושלמת בלי השמירה. והוא הדין 'זכור ושמור' – זכירת יום השבת אינה שלמה כל עוד חסרה השמירה – שמירת השבת.
(הרבי מליובאוויטש)
מתנת חינם
"יאר ה' פניו אליך ויחונך" (במדבר ו,כה). אומר הספרי: 'ויחונך' – במתנת חינם, וכן הכתוב אומר "כן עינינו אל ה' אלוקינו עד שיחוננו". וה'חפץ חיים' היה רגיל לומר: ריבונו של עולם, אם חלילה בניך אינם ראויים לחסדך, קיים בהם 'ויחונך' – תן להם מתנת חינם, שהרי זו מידתך.
פנימיות הרצון
"פניו" – היינו פנימיות הרצון העליון וחפצו האמיתי. "יאר ה' פניו" – הארת פנימיות הרצון העליון היא 'אליך' דווקא, לבני ישראל ולצד הקדושה, ואילו עובדי כוכבים ומזלות והסטרא אחרא, שהם תועבת ה' אשר שנא, מקבלים מבחינת 'אחוריים', כאדם הנותן דבר לשונאו, שמשליך את החפץ אל מאחורי גבו.
(קונטרס ומעין)
שלום בחיבור
"יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" (במדבר ו,כו). נאמר בגמרא (ברכות נו,ב) שהרואה קדירה בחלומו יצפה לשלום. קדירה מסמלת שלום, כי היא עושה שלום בין אש למים, ואלה שני קצוות, שני הפכים.
(רבי מרדכי בנט) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
