הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ. כידוע, איננו אומרים את שמו של הקב"ה כפי שהוא נכתב בתורה. שם ה' נכתב באותיות 'הוי'ה', ואילו אנחנו קוראים את השם 'א-דני'. כך נאמר בגמרא (קידושין עא,א): "אמר הקב"ה, לא כשאני נכתב אני נקרא, נכתב אני ביו"ד-ה"י ונקרא באל"ף-דל"ת". המקום היחיד שבו היו מזכירים את השם המפורש היה בית המקדש, וגם שם היו הכוהנים מבליעים אותו בתוך ברכתם, שלא יישמע בבירור (קידושין שם).
ואולם על זמן הגאולה נאמר (זכריה יד,ט): "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". שואלת הגמרא (פסחים נ,א): "וכי עכשיו אין ה' אחד ושמו אחד?". ומשיבה: "לא כעולם הזה העולם הבא. העולם הזה – נכתב ביו"ד-ה"י ונקרא באל"ף-דל"ת, אבל לעולם הבא – כולו אחד: נקרא ביו"ד-ה"י ונכתב ביו"ד-ה"י".
מוסבר בתורת החסידות שההבדל בין 'העולם הזה' ל'העולם הבא', שכעת אין האלוקות יכולה להתגלות בעולם במלוא עוצמתה, ולכן "לא כשאני נכתב אני נקרא". יש פער בין האמת האלוקית המוחלטת, הבאה לידי ביטוי בשם הוי'ה, לבין מציאות העולם, היונקת את חיותה משם א-דני. אבל לעתיד לבוא, בזמן הגאולה, תאיר בעולם האמת האלוקית השלמה, ולכן לא יהיה פער בין המציאות התחתונה לעליונה, והקב"ה יתגלה כאן במלוא גילויו. הדבר יבוא לידי ביטוי בקריאת השם המפורש באופן גלוי בכל העולם כולו. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
