השער לקדושה
"ואל יבוא בכל עת אל הקודש" (ויקרא טז,ב). "איזהו עושה צדקה בכל עת? זה הזן בניו ובנותיו כשהם קטנים" (כתובות נ). אולי יחשוב האדם, שעל-ידי פרנסת בניו ובנותיו הוא פטור מלתת צדקה. לכן הכתוב אומר: "ואל יבוא בכל עת אל הקודש" – אינך יכול על-ידי 'צדקה' זו ש'בכל עת' לבוא אל הקודש, להגיע למדריגת הקדושה.
(של"ה)
בקדושה תמיד
אין לבוא אל הקודש לפי עיתים: לעיתים האדם יתגבר ויעלה בקדושה ולעיתים ייחלש. צריך להיות בקדושה תמיד, בלי המרכיב של 'עת'.
(רבי זושא מאניפולי)
שניהם שווים
"שני שעירי עיזים" (ויקרא טז,ה). על שני השעירים של יום הכיפורים נאמר "שיהיו שניהם שווים" (יומא סב). להורות שהאדם צריך לתת לצדקה ולמעשים טובים לא פחות מלמותרות. שייתן לצדקה לא פחות ממה שנותנים 'לעזאזל'.
(עיטורי תורה)
זה לעומת זה
"גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל" (ויקרא טז,ח). קבלה בידינו, שכל מה שיש בקדושה יש כנגדו בקליפה, זה לעומת זה ממש, וזאת כדי שתהיה בחירה חופשית. ואכן, 'עזאזל', ראשי תיבות: "זה לעומת זה עשה אלוקים".
(היכל הברכה)
אף המלאכים
"וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר בקודש" (ויקרא טז,יז). מהו 'וכל'? לרבות אפילו מי שכתוב בהם (יחזקאל י,י) "ודמות פניהם פני אדם" – היינו מלאכים.
(ירושלמי)
טהרה עצמית
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם, לפני ה' תטהרו" (טז,ל). "יכפר עליכם לטהר אתכם" – זו הטהרה מחטא ועוון כפשוטו. "מכל חטאתיכם... תטהרו" – היינו שעל האדם לטהר את עצמו גם מעצם זה שהוא חושב עצמו לנקי וישר.
(ספר המאמרים תרצ"ט)
בלי מסכים מבדילים
"יכפר עליכם לטהר אתכם" – הקב"ה יכפר ויטהר את כל העוונות המבדילים בין אדם לקונו, ועל-ידי זה יגיעו ישראל לבחינת "לפני ה'" – כי לא יישארו שום מסכים המבדילים בין ישראל לאביהם שבשמיים.
(לקוטי תורה)
להיטהר קודם
"לפני ה' תטהרו". לפני יום הכיפורים תטהרו את עצמכם, ואחר-כך יטהר ה' אתכם. וכן אמרו בזוהר "לפני שיבה תקום" – בטרם יגיע זמן השיבה יקום אדם מתרדמתו לשוב אל ה'.
(כלי יקר) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
