פרשת השבוע נפתחת באזכור מותם של שני בני אהרון – "בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ". דבר זה מעורר את השאלה – מדוע אירע דבר נורא וכואב כל-כך? וזה מתחבר לשאלה הנשאלת אחרי השואה האיומה, כזעקתו של אברהם אבינו: "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?!".
בעניין זה הוסבר, שמהותו האמיתית של האדם היא נשמתו ולא גופו, ופגיעה הגורמת לפירוד הגוף מהנשמה אינה פוגעת בנשמה. גם אחרי הפירוד מהגוף מוסיפה הנשמה להישאר בשלמותה, והיא חיה וקיימת עוד אלפי שנים (בכמות ובפרט באיכות). העובדה שראינו את סבלו של אותו יהודי בעולם הזה אינה מלמדת דבר על המשך קיומה של הנשמה, הנהנית מחיי מנוחה ושלווה.
השליחות נגדעה
אלא שעל-פי זה נשאלת שאלה הפוכה: אם חיי הנשמה נמשכים, מדוע משה רבנו ביקש הסבר לסבלם של צדיקים, בשואלו מדוע "צדיק ורע לו" (ברכות ז,א)? ולמה ירמיהו הנביא שואל: "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה?" (ירמיהו יב,א). ועד שיש ספר שלם בכ"ד ספרי הקודש – ספר איוב – העוסק בעניין זה?
התשובה היא, שאחד מעיקרי האמונה הוא, שהנשמה ירדה לעולם הזה והתלבשה בגוף גשמי – כדי לעסוק בתורה ובמצוות בעולם הזה. אמנם שנות החיים בעולם הזה הם כאין ואפס לעומת אורך חיי הנשמה, ועם זה, כל רגע שבו נמנע מהנשמה להגשים את רצונו של הקב"ה, בלימוד התורה ובקיום המצוות בעולם הזה, הוא רגע של הפסד לא-ישוער!
זעקת המאמין
כדי שיהודי יוכל למלא את תכלית הבריאה עליו ליהנות מחיי מנוחה ושלווה, כמו שכתב הרמב"ם – "שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון, אינו מתעסק לא בחוכמה ולא במצוות". לכן דווקא המאמין הוא הטוען על הגזירות וההשמדות, שבגללן נגרעה עבודתם הרוחנית של מיליוני יהודים להשרות את הקדושה בעולם!
אילו היו הקרבנות הי"ד נשארים בחיים, היו ממלאים את שנותיהם בקיום התורה והמצוות, ואם כן, מה לנו שהנשמה מוסיפה לחיות ברוחניות, הלוא אין זה מגיע לערכם של חיים יהודיים בגשמיות! זו הייתה זעקתם של משה רבנו ושל ירמיהו הנביא.
מילוי החלל
לכן יהודים מבקשים ודורשים בכל התפילות את "הטוב לנו", "טוב הנראה והנגלה", והם אכן ראויים שיהיה "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ" (ויקרא כו,ד), וכל העניינים הנכללים ב"בני, חיי ומזוני".
אך התגובה היהודית המתבקשת לכל האירועים הכואבים היא אדרבה – לדאוג להשלמת החסר בלימוד התורה ובקיום המצוות. דווקא האובדן צריך לדרבן אותנו למלא את מקומם של אחינו שעלו על קידוש השם, ולהוסיף בתורה ובמצוות גם בעבורם.
(תורת מנחם, כרך עב, עמ' 147) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
