שאלה: מה מותר ומה אסור לאכול בערב פסח?
תשובה: מנהג עתיק בקהילות רבות, שהבכורים הזכרים (לאביהם או לאימם) צמים בערב פסח, עד צאת הכוכבים, זכר לנס שניצלו ממכת בכורות במצרים. למעשה, בדורות האחרונים נהגו בכל הקהילות להשתתף בסעודת מצווה במשך היום, כגון סיום מסכת, ברית מילה, פדיון הבן או סעודת שבע ברכות, ולהפסיק את התענית. יש אחרונים שכתבו, שמכיוון שתענית זו היא 'זכר לנס' בלבד, הרי הסיום והסעודה עצמם הם בבחינת 'זכר לנס'.
מן הדין אסרו חז"ל לאכול מבוקר יום זה מצה (ויש נוהגים להימנע מזה שלושים יום לפני פסח, וכן מנהג חב"ד). אכילת 'מצה עשירה' (שנילושה ביין וכדומה, ואין יוצאים בה ידי חובה בליל הסדר, לנוהגים לאוכלה בפסח) מותרת עד השעה 16:00 בערך. מותר לאכול מעט פירות וירקות, וכן בשר ודגים, אבל לא לשובע. יין אפשר לשתות מעט, שלא יגרור תאווה לאכול, וכמובן שלא יקלקל את התיאבון.
למנהג הרשב"א, וכן מנהג חב"ד, החל מבוקר ערב פסח ועד אחרי 'כורך' (ובחו"ל – של הסדר השני) נמנעים מלאכול מכל המינים הנכנסים בחרוסת ובמרור.
יש לזכור להכין בערב פסח את הדרוש לסדר: לצלות את ה'זרוע'. האוכלים 'חזרת' ('חְרֵיין') למרור, יטחנו אותה במשך היום. יש לבדוק ולנקות היטב את החסה ואת הסלרי (לאוכליו) מחרקים המצויים בהם. יש לטחון ולהכין חרוסת, לפי הנהוג בכל קהילה. ולדאוג ליין (או מיץ ענבים) לארבע כוסות, כשר לפסח, ולכל הנדרש לסעודת יום טוב.
מקורות: ירושלמי פסחים פ"י ה"א. רבינו ירוחם נתיב ה' ח"ד. טושו"ע ושו"ע אדה"ז סי' תע, תעא, תעג ונו"כ. שלחן מנחם ח"ב, או"ח סי' רכט, רלא. חקרי מנהגים (מהדורת תשע"ד) ח"ג סי' עד. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
