כמה וכמה טעמים ניתנו לקריאת השבת 'שבת הגדול'. אדמו"ר הזקן כותב (שולחן ערוך אורח חיים סימן תל) שהטעם הוא "לפי שנעשה בו נס גדול... וזהו שנאמר 'למכה מצרים בבכוריהם'".
לכאורה, יש טעם מתבקש יותר – שבשבת זו קיימו בני ישראל את הציווי "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם" – "מִשכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצווה" (מכילתא). בני ישראל עשו מהפך רוחני מן הקצה אל הקצה, מעבודת אלילים למסירת נפש על עבודת ה', שאותה הביעו בלקיחת הטלה, האליל המצרי, לשם קרבן.
הכול התחיל בטלה
זאת ועוד: גם לטעם שמביא רבנו הזקן, לקיחת השה הייתה הגורם הראשון שהוביל לנס של "למכה מצרים בבכוריהם". לקיחת השה גרמה למצרים לשאול את בני ישראל לפשר הדבר, והם השיבו שבכוונתם להקריבו לה' וכך יינצלו ממכת בכורות שתונחת על המצרים. כשהבכורים שמעו זאת, הלכו לדרוש מאבותיהם ומפרעה לשחרר את בני ישראל; וכשסירב, עשו עימם מלחמה.
ובעיקר יש להבין, שהלוא מסירת הנפש של אבותינו במצרים היא בבחינת לימוד בעבורנו. איזה לקח יש ב"למכה מצרים בבכוריהם"? על כן בהכרח לומר שיש מעלה ב"למכה מצרים בבכוריהם" על מסירת הנפש שבעצם לקיחת השה.
תכלית הירידה לעולם
ביציאת מצרים החל תהליך הגיור של עם ישראל, שהושלם במתן תורה. עבודת ה' של יהודי נחלקת לשני תחומים – עבודה עצמית והשפעה על העולם.
שאיפתו של האדם היא להתעלות ולדבוק בקב"ה ככל יכולתו. אבל האם זו תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה? האם לשם כך ירדה "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא"? ירידת הנשמה אינה בעבור עצמה, אלא כל התכלית היא להאיר את החושך של העולם, שגם הדרגות התחתונות ביותר של העולם יספגו את אור הקדושה.
שבירת ה'קליפה'
בנקודה זו טמונה המעלה של נס "למכה מצרים בבכוריהם" על מסירת הנפש של בני ישראל. מסירת נפש היא ביטוי נאצל של דבקות בקב"ה – האדם מוכן להקריב את חייו ובלבד להיות דבק בקב"ה; ועדיין הדבקות הזאת אינה מגיעה לרמת דבקותה של הנשמה בקב"ה קודם ירידתה לגוף הגשמי.
אבל הנס של "למכה מצרים בבכוריהם" ממחיש את השפעת הקדושה על העולם הגשמי עצמו, עד שהיא חודרת ל'קליפה' הקשה ביותר – בכורי מצרים, התוקף והעוצמה של מצרים. כאשר בכורי מצרים עצמם יוצאים למלחמה נגד אבותיהם ונגד פרעה בתביעה לשחרר את בני ישראל, זה 'נס גדול', שמבטא את תכלית הכוונה של הבריאה – להחדיר את אור הקדושה עד הרבדים התחתונים ביותר של העולם הזה הגשמי.
(תורת מנחם, כרך עב, עמ' 58) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
