ישר לנקודה
"וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ,טו). העם הסתכל בחיצוניות של הדברים, בקולות ובברקים, ואילו "משה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים" – הוא פנה היישר אל הנקודה הפנימית.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
השגת אלוקות במוחש
"רואים את הנשמע, מה שאי-אפשר במקום אחר" (רש"י). במעמד הר סיני התחזקה דעתם של ישראל להשיג השגות אלוקות. זו המשמעות בדברי רש"י "מה שאי-אפשר במקום אחר" – רק במעמד הר סיני נתעלו למעלה נפלאה כזאת, להשיג השגות אלוקות במוחש ממש.
(ספר המאמרים תש"ד)
שומעים ומיישמים
מה ששמעו בהר סיני ראו אחר-כך בבתיהם, באורח חייהם ובהתנהגותם – ראו את השבת, הכשרות, הטהרה. רואים את הנשמע. שלא כמו מי שאצלם הדברים מסתיימים בשמיעה בלבד; בהתנהגות היום-יומית אין נראה סימן מכל התורות ששומעים.
(שארית מנחם)
בדוגמת העתיד
ראיית האלוקות שזכו לה ישראל במתן תורה היא בדוגמת הגילוי שיהיה לעתיד לבוא, שיהיה גם הוא באופן של ראייה, וכמו שנאמר "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר", וכן כתיב "כי עין בעין יראו".
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
רחוקים מהנשגב
"וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" (שמות כ,טו). הפסוק הזה נאמר אחרי מתן תורה, ולמה נרתעו אז? אלא שאחרי שזכו למעמד הר סיני ושמעו מפי הגבורה 'אנכי' ו'לא יהיה לך', הגיעו למדריגה היותר גבוהה ולהשגות היותר נעלות. "וירא העם" – ראו שהשיגו בידיעת ה' את תכלית הידיעה, והכירו ש"ויעמדו מרחוק" – שרחוקים הם מלהשיג את הנשגב מכל נשגב, "אֵין חָכְמָה אֲשֶׁר תֵּדָעֶךָ, וְאֵין מַדָּע אֲשֶׁר יַגִּיעֶךָ" (שיר הייחוד).
(רבי בונם מפרשיסחה)
תנועת חיים
"וירא העם" – בשעה שבני ישראל ראו אלוקות, מייד "וינועו" – נעשתה אצלם תנועה של חיים.
(היום יום)
היראה האמיתית
"ויאמר משה אל העם אל תיראו... ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" (שמות כ,טז-יז). "אל תיראו" – לא זו היראה אשר חפץ בה ה', כי היראה של "פן נמות" איננה בבחינת יראת ה' כלל; אלא "בעבור תהיה יראתו על פניכם", שהיראה תהיה "לבלתי תחטאו" – יראה מעצם החטא.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
תכלית הקולות והלפידים
"כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים ובעבור תהיה יראתו על פניכם" (שמות כ,יז). "נסות לשון הרמה" (רש"י). משה הסביר לבני ישראל שהכוונה בקולות ובלפידים הייתה להעלותם לדרגה נעלית ביותר של התבטלות ויראה – "בעבור תהיה יראתו על פניכם".
(תורה אור) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
