חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:48 זריחה: 5:45 כ"ט בתמוז התשפ"ו, 14/7/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פעולת התורה ושמות האמוראים
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1935 - כל המדורים ברצף
להתאחד לניצחון המוחץ
חדש על המדף
פעולת התורה ושמות האמוראים
קבלת התורה
לזכור את ה'אחד'
לקראת המהפך
החוליה החסרה
רציתי לשאול
כיבוד חותן וחותנת
"קצינים וחיילים באים לבקש סליחה"

התורה ניתנה בעשרת הדיברות, וגם העולם נברא בעשרה מאמרות (אבות ה,א). ואכן, קיום העולם תלוי בקיום התורה, כפי שדרשו חז"ל על הפסוק "יום השישי", "מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים את התורה אתם מתקיימים". והרמז ב'השישי' הוא ליום השישי בסיוון, שבו ניתנה התורה.

כאשר מציבים את עשרת הדיברות מול עשרת המאמרות נראה שעשרת הדיברות נעלים מהמאמרות, שהרי הם עיקר התורה. ועם זה, עשרת הדיברות ניתנו בעולם הגשמי דווקא ונועדו בעבורו.

הגורם המחבר

מי שמחבר בין הדיברות למאמרות הוא עם ישראל, המכונה "גוי אחד בארץ". בני ישראל הם המחדירים את ה'אחד', הקב"ה, ב'ארץ', בעולם. בגמרא (ראש השנה לב,א) חלוקים האמוראים כנגד מה מקבילים עשרת פסוקי המלכויות שאומרים בראש השנה, אם הם כנגד עשרה הילולים (פרקי 'הלל'), עשרת הדיברות או עשרת המאמרות.

מאחורי כל אחת ואחת מהדעות עומד עיקרון אחד. ראש השנה הוא היום שבו העולם נברא מחדש, ומלכות ה' מתחדשת בעולם. לכן אומרים בו את פסוקי המלכויות, שמספרם עשר, כנגד עשרת הדיברות (התורה) ועשרת המאמרות (הבריאה), שאותם היהודי מאַחֵד בעבודתו וממליך את הקב"ה למלך.

הסדר הנכון

לפי זה יובן מדוע הסדר בגמרא הוא הילולים, דיברות ומאמרות – ולא לפי הסדר הכרונולוגי שלהם – מאמרות, דיברות והילולים. זאת ועוד, הגמרא מקדימה את דברי רב יוסף (האומר שהפסוקים הם כנגד עשרת הדיברות) לדברי ר' יוחנן, אף שר' יוסף חי שלושה דורות אחרי ר' יוחנן!

אלא שעבודת היהודי מיוצגת בהילולים – בפרקי תהילים המשבחים את ה', וגורמים שהתורה (הדיברות) מתאחדת עם העולם (המאמרות). ובמילים אחרות: הילולים שייכים לאדם, הגורם המחבר את הדיברות עם המאמרות, את התורה עם העולם.

רמזים בשמות

כל אמורא בחר להבליט את העניין המאפיין אותו. ר' לוי אמר "כנגד עשרה הילולים", מפני ששמו מרמז לחיבור – "הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי" (בראשית כט,לד), וכמו-כן נאמר במדרש בהקשר אחר "קחו עימכם דברים – דרשנים טובים, כגון לוי". ר' יוסף בחר בעשרת הדיברות, משום ששמו רומז להשפעה: "יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר" (שם ל,כד) – להפוך את הזר, האחר, לבֵּן. כמו-כן ר' יוסף מייצג את התורה, במאמרו הידוע (פסחים סח,ב) "אם לא יום זה, כמה יוסף יש בשוק!".

ור' יוחנן הקביל את הפסוקים לעשרת המאמרות, משום שעניינו לגלות את העל‏־טבעי בטבע, כמאמר הגמרא (ברכות נז,א) "הרואה יוחנן (אותיות השם) בחלום, ניסי ניסים נעשו לו". כמו-כן נאמר על רבי יוחנן שהיה בעל בשר ובעל נכסים, והחליפם בתורה. היינו שלקח את העולם ורומם אותו בכוח התורה.

(רשימות חוברת קלג)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)