שאלה: מה הם דיני הצום כשהוא חל ביום שישי?

תשובה: לפי כללי הלוח העברי, הצום היחיד שיכול לחול ביום שישי הוא עשרה בטבת. אם צום חל בשבת, צמים רק ביום הכיפורים, ואילו צומות אחרים (צום גדליה, י"ז בתמוז ותשעה באב) נדחים ליום ראשון (ותענית אסתר מוקדמת ליום חמישי).

רבי דוד אבודרהם כתב שאפילו אם היה עשרה בטבת חל בשבת לא היו יכולים לדחותו, מפני שנאמר בו (יחזקאל כד,ב) "בעצם היום הזה", כמו ביום הכיפורים. וכתב עליו הבית יוסף "ולא ידעתי מנין לו זה". בטעם הדבר פירש הרבי מליובאוויטש, שיום זה, שבו נאמר שם "סמך מלך בבל אל ירושלים", היה התחלת וסיבת כל המאורעות, עד הבקעת העיר, חורבן בית המקדש והגלות.

גם כשהצום חל ביום שישי חלים כל דיני התענית וחייבים להשלימה עד צאת הכוכבים (בת"א: 17:04). מתפללים סליחות בשחרית, וקוראים בתורה 'ויחל' בשחרית ובמנחה, והאשכנזים מפטירים במנחה, כבכל תענית.

כמה פוסקים כתבו שביום התענית אסור לשמוע כלי נגינה, ודין זה תקף גם בערב שבת אחר חצות היום.

אף שלכתחילה רצוי לקבוע את זמן תפילת מנחה לחצי שעה לפני השקיעה, בצום הזה אפשר להתפלל מוקדם יותר. בכל מקרה יש להקדים את התפילה בכרבע שעה מהזמן הרגיל, בשל קריאת התורה. אם כבר הגיעה השקיעה וטרם התפללו, יש לזרז את קריאת התורה וחזרת הש"ץ ולסיימן קודם צאת הכוכבים. בתפילה זו אומרים 'עננו', אבל אין אומרים תחנון ולא 'אבינו מלכנו'.

גם הנוהגים שלא לעשות קידוש בליל שבת 'בשעה השביעית' (בארץ ישראל: מ-17:40 עד 18:40) מקילים הפעם לקדש מייד כשחוזרים לבתיהם, גם בתוך הזמן הזה. אבל מנהג חב"ד להחמיר בזה, ואם לא הספיקו לעשות קידוש קודם 'השעה השביעית', ממתינים עד אחריה.

מקורות: אבודרהם הל' תעניות עמ' רפד. ב"י לטור או"ח סי' תקנ. שו"ע אדה"ז סי' רמט סי"ב. לקוטי שיחות חט"ו עמ' 420 וחכ"ה עמ' 447. וראה שלחן מנחם ח"ב סו"ס קסא.